הסבר על Treasury STRIPS: אג״ח ללא קופון, תמחור ומיסוי

STRIPS הוא קיצור של Separate Trading of Registered Interest and Principal of Securities — מסחר נפרד בריבית ובקרן רשומות. מוסד פיננסי יכול להפריד תשלומי קרן וריבית כשירים של האוצר לניירות ערך עצמאיים ברישום אלקטרוני. במקום להחזיק שטר שמשלם קופון מדי שישה חודשים ומחזיר קרן בפדיון, אפשר להחזיק זכות לתשלום מתוכנן אחד. עמוד STRIPS הרשמי של TreasuryDirect מתאר את התוכנית ואת אופן פעולתה.

נבחן דוגמה היפותטית: שטר בריבית קבועה לעשר שנים, בערך נקוב של $1,000, עם קופון שנתי של 4% המשולם פעמיים בשנה. לפי לוח התשלומים, הוא משלם $20 מדי שישה חודשים במשך 20 תקופות ומחזיר $1,000 בפדיון. אם מפרידים את כל התשלומים, מתקבלות 21 זכויות נפרדות: 20 STRIPS של קופון ואחד של קרן. לכל אחד CUSIP ומועד פדיון משלו. STRIP של קופון משלם פעם אחת את סכום הקופון הנקוב; STRIP של קרן משלם פעם אחת את הערך הנקוב.

משקיע שקונה חלק אחד אינו מקבל את 20 התשלומים האחרים. מחזיק STRIP של הקרן מקבל $1,000 בפדיון, ואילו מחזיקי STRIPS של הקופונים מקבלים כל אחד $20 במועד שלו. לוח התשלומים של השטר המקורי מסביר מה מקור החלקים; לאחר ההפרדה, כל חלק הוא נייר ערך עצמאי ללא קופון.

גם STRIP וגם שטר אוצר אינם משלמים קופון תקופתי, ובכל אחד מהם מתקבל תשלום יחיד בפדיון. המחיר של כל אחד ביחס לתשלום תלוי בתשואה ועשוי להיות גבוה ממנו או נמוך ממנו. שטר אוצר מונפק ישירות כנייר ערך קצר טווח; STRIP הוא תשלום אחד שהופרד מהנפקה כשירה של שטר, אג״ח או TIPS. מבנה תשלום דומה אינו הופך אותם לאותו מכשיר, לאותו טווח פדיון או לאותו תהליך הנפקה.

התוכנית מאפשרת להפריד תשלומי קרן וריבית משטרי ואג״ח אוצר כשירים בעלי קרן קבועה ומ־TIPS. שטרי אוצר ואג״ח בריבית משתנה אינם כשירים לתוכנית STRIPS. גם STRIP של קרן TIPS שונה מדוגמת $1,000 הקבועה בהמשך: הקרן של TIPS מתעדכנת לפי האינפלציה, ולכן סכום הפדיון אינו פשוט תשלום נומינלי קבוע. בדקו את נייר הערך ואת תנאי התשלום לפני שמתייחסים לסכום מצוטט כלשהו כאל ערך דולרי עתידי קבוע. ולצד זאת המילון של TreasuryDirect לניירות סחירים הוא מקור שימושי למונחים קשורים של האוצר.

לתשלום נומינלי קבוע שאין לו תזרימי מזומנים ביניים, הקשר הבסיסי לערך הנוכחי הוא:

מחיר = תשלום בפדיון / (1 + תשואה לתקופה)^(מספר התקופות)

נניח שמשקיע בוחן STRIP קרן היפותטי של $1,000 שייפרע בעוד 10 שנים. בתשואה שנתית נומינלית של 4% עם ריבית דריבית חצי שנתית, התשואה לכל חצי שנה היא 2%, ויש 20 תקופות:

$1,000 / (1 + 0.04/2)^20 = כ־$672.97.

המחיר נמוך בכ־$327.03 מתשלום הפדיון הנקוב. זהו הניכיון המשתמע מהתשואה ומהתקופה שהונחו, לא קופון שמשולם בדרך. אם המשקיע יחזיק ב־STRIP הנומינלי עד הפדיון והאוצר ישלם כמתוכנן, התשלום יהיה $1,000. מכירה לפני הפדיון מתבצעת במחיר השוק הזמין באותו זמן, שעשוי להיות נמוך ממחיר הקנייה המקורי או גבוה ממנו.

החישוב מניח תשלום נומינלי קבוע, תשואה של 4%, צבירה חצי שנתית, רכישה על בסיס השקול למועד קופון, וללא ריבית שנצברה, עמלת עסקה או מס. מחירי שוק בפועל משתמשים במוסכמות שוק ובמחירי סוחרים, ולכן החישוב מדגים את הקשר ואינו מצטט נייר ערך זמין.

התשואה המצוטטת מבטאת את היחס בין מחיר לתשלום לפי מוסכמה מוגדרת. אין פירושה שהחשבון מקבל הפקדה במזומן של 4% בכל שנה. אין קופון שאפשר להוציא או להשקיע מחדש לפני הפדיון; לכן STRIP עשוי להסיר את השאלה באיזו תשואה יושקעו קופונים עתידיים, אך ליצור אילוץ תכנוני אחר: לממן הוצאות ממזומן אחר או למכור חלק מההחזקה. החזקה עד התאריך הנקוב גם אינה מבטלת סיכוני אינפלציה, מס או יכולת המנפיק לשלם.

בהשוואת שתי הצעות מחיר, התאימו במדויק את תאריך התשלום ואת תאריך הסליקה, ולא רק תווית מעוגלת כמו ״10 שנים״. התשואה והמחיר של STRIP שנותרו לו 9 שנים ו־11 חודשים עשויים להיות שונים מאלה של STRIP שמועדו בעוד 10 שנים בדיוק. בדקו אם התשואה המוצגת נומינלית או אפקטיבית, ואם היא מניחה צבירה חצי שנתית או בסיס אחר. השוואת מחיר לפי מוסכמה אחת לתשואה לפי מוסכמה אחרת עלולה לגרום לחישוב נכון להיראות לא עקבי.

STRIP קרן לטווח ארוך משלם פעם אחת בעתיד הרחוק וללא קופונים קודמים, ולכן ערכו תלוי מאוד בהיוון של אותו תשלום. בדוגמה ההיפותטית של תשלום $1,000 בעוד 10 שנים, העלאת התשואה הנומינלית מ־4% ל־5%, עם צבירה חצי שנתית, מורידה את המחיר המחושב מכ־$672.97 ל־$610.27 — ירידה של כ־9.3%. הורדת התשואה ל־3% מעלה את המחיר לכ־$742.47, כ־10.3% מעל מחיר התשואה של 4%.

לשם השוואה, מחירו של שטר היפותטי לעשר שנים בערך נקוב של $1,000 ובקופון של 4% הוא $1,000 כשהתשואה 4%. בתשואה של 5% ובקופונים חצי שנתיים, מחירו התיאורטי כ־$922.05, ירידה של כ־7.8%. תשלומי הקופון המוקדמים של $20 מחזירים מעט מזומן לפני השנה העשירית, ולכן מהוונים לפחות זמן מתשלום STRIP יחיד של $1,000. תחת ההנחות האלה, ל־STRIP רגישות גבוהה יותר לאותו שינוי בתשואה.

משך (duration) מסכם את רגישות המחיר המשוערת לשינוי קטן בתשואה; קמירות (convexity) מתארת כיצד הרגישות משתנה עם תנועת התשואות. אומדן משך הוא קירוב מסדר ראשון, לא הבטחת מחיר. משך מתוקן של STRIP קרן עם 10 שנים לפדיון ותשואה נומינלית של 4% בצבירה חצי שנתית הוא כ־9.80 שנים. לכן אומדן פשוט לפי משך מצביע על ירידת מחיר של כ־9.8% כאשר התשואה עולה בנקודת אחוז; החישוב המדויק עם צבירה לעיל נותן כ־9.3% בגלל הקמירות. תגובת המחיר אינה סימטרית לחלוטין לעלייה ולירידה זהות בגודלן בתשואה.

ההשוואה מועילה להבנת החשיפה, אך אינה דירוג השקעות לכל תיק. רגישות הריבית של STRIP משתנה ככל שהוא מתקרב לפדיון; מחיר מכירה עשוי לשקף גם מרווח קנייה־מכירה, נזילות בשוק, בסיס המס והתשואה שהקונים דורשים באותו יום. סקירת האג״ח של FINRA דנה בסיכוני ריבית ונזילות, ו־Investor.gov מסביר תמחור של אג״ח ללא קופון וריבית זקופה.

משקיע שיודע על התחייבות דולרית עתידית עשוי להעריך תשלום אוצר שמתוכנן סמוך למועד שלה. לדוגמה, אפשר להשוות STRIP קרן נומינלי לפדיון בעוד 10 שנים לתשלום נומינלי מתוכנן של $1,000 באותו מועד. ההשוואה צריכה להביא בחשבון את תאריך ההתחייבות הצפוי, הסכום, המטבע והוודאות בשני הצדדים. התאמה קרובה עשויה להפחית את הצורך למכור נכס במועד לא נוח, אך אינה הופכת את התוכנית כולה לחסרת סיכון.

עדיין ייתכנו פערים. ההתחייבות עשויה לגדול בעקבות האינפלציה, להגיע לפני מועד הפדיון של STRIP, או לדרוש מזומן במטבע אחר. STRIP של TIPS פועל לפי קרן צמודת אינפלציה ולא לפי אותו סכום נומינלי קבוע. מכירה מוקדמת חושפת למחיר שמושפע מתשואות ומתנאי השוק. אפילו תשלום שתאריכו מתאים להתחייבות אינו מכסה מסים, מגבלות חשבון או הוצאות בלתי צפויות, אלא אם הובאו בחשבון בתוכנית.

בנו לוח תזרימי מזומנים לפני בחירת נייר הערך: רשמו כל תאריך וסכום נדרשים, הפרידו בין דולרים נומינליים לדולרים מותאמי אינפלציה, ואז השוו בין מועדי הפדיון הזמינים ועלויות הקנייה. אם מועד התשלום או סכומו אינם ודאיים, פדיון יחיד עלול להשאיר פער בתזמון. סולם מועדי פדיון או שילוב מועדים עשויים לפזר את התשלומים, אך מוסיפים החלטות קנייה, השקעה מחדש ותחזוקה.

STRIPS מוחזקים במערכת הרישום האלקטרונית המסחרית דרך מוסד פיננסי, ברוקר או דילר. לפי TreasuryDirect, משקיעים אינם יכולים להפריד או להרכיב מחדש ניירות ישירות בחשבון TreasuryDirect. מוסד המשתתף בתוכנית מבצע את ההפרדה. הרכבה מחדש מאגדת את כל החלקים הנותרים הדרושים לשחזור נייר האם הכשיר; אי אפשר לבחור רק תת־קבוצה נוחה של קופונים וקרן.

לדוגמה, לאחר שכמה מועדי קופון חלפו, החלקים שעדיין נדרשים להרכבת השטר שנותר כוללים את תשלומי הקופון הנותרים ואת הקרן. הדרישות והזמינות המדויקות תלויות בנייר ובמוסד. לפני מסחר, בדקו CUSIP, מועד פדיון, סכום תשלום, מוסכמת ציטוט, מינימום להזמנה, עמלות והאם המחיר המצוטט מחייב לכמות המבוקשת. מחיר שמופיע לחלק קטן אינו מוכיח שאפשר לבצע עסקה גדולה יותר באותו מחיר.

שאלות ותשובות על ניירות סחירים של האוצר וההיסטוריה של STRIPS מספקות הקשר רשמי לתוכנית. בדקו מול המוסד המטפל בפרטים עדכניים על גישה וביצוע.

לצורכי מס פדרלי בארה״ב, אג״ח או קופון שהופרדו נחשבים בדרך כלל למכשיר חוב נפרד שנרכש במחיר הקנייה. כאשר תשלום הפדיון עולה על מחיר זה, ההפרש הוא ניכיון הנפקה מקורי (OID). במקרים רבים על המחזיק לכלול OID בריבית החייבת במס כשהוא נצבר, אף שהנייר אינו משלם מזומן במהלך השנה. הדבר עלול ליצור פער תזרימי: המס עשוי להגיע לפני הפדיון או לפני שמכירה מוקדמת מניבה תמורה.

לא תמיד מחשבים את הסכום והתזמון בחלוקה שווה של הניכיון המקורי במספר השנים. פרסום IRS 550 מסביר שאג״ח וקופונים שהופרדו נחשבים מכשירי חוב נפרדים, ושחישוב ה־OID של הרוכש תלוי במכשיר ובדרך רכישתו. פרסום IRS 1212 מסביר מידע ושיטות חישוב למכשירים עם ניכיון הנפקה מקורי. מחיר הרכישה, התשואה, תאריך הרכישה, תקופות הצבירה, דיווח קודם והאם המכשיר צמוד אינפלציה עשויים להיות חשובים. הנחיות IRS מתארות שיטת תשואה קבועה למכשירים מופרדים רבים שנרכשו אחרי 1984 ויחס נפרד ל־STRIPS צמודי אינפלציה.

TreasuryDirect מציינת שמוסדות מדווחים בטופס 1099 על הריבית שנצברה ב־STRIPS ועל התאמות אינפלציה בקרן TIPS. פרסום IRS 550 מתייחס בדרך כלל לריבית של ממשלת ארה״ב כחייבת במס הכנסה פדרלי ופטורה ממס הכנסה מדינתי ומקומי, אך הדיווח בפועל של נישום עשוי להיות תלוי בסוג החשבון ובנסיבות. היעזרו בפרסום IRS 550 העדכני, בפרסום IRS 1212 העדכני ובהנחיות המס המתאימות לחשבון ולתחום השיפוט; להחזר מס אישי התייעצו עם איש מקצוע מוסמך. הסעיף מתאר באופן כללי את מנגנוני המס בארה״ב ואינו מחשב מס למשקיע מסוים.

1. זהו אם מדובר ב־STRIP של קופון, STRIP של קרן או STRIP של TIPS; אל תסיקו זאת מקיצור בלבד.
2. התאימו את CUSIP ואת מועד התשלום לסכום ולסוג תזרים המזומנים הצפוי.
3. אשרו את מוסכמת התשואה, הנחת הצבירה, המחיר לכל $100 או לכל נייר, מועד הסליקה, גודל הזמנה מינימלי ועמלות.
4. מדדו חשיפת ריבית באמצעות משך וקחו בחשבון קמירות, אך בדקו מחיר מכירה בפועל תחת כמה הנחות תשואה.
5. השוו צורכי מזומן נומינליים להתחייבויות מותאמות אינפלציה ובדקו אם ייתכן צורך במכירה מוקדמת.
6. העריכו בנפרד את צבירת המס ואת עיתוי המזומן מתזרימי ההשקעה; השתמשו בהנחיות IRS הנוכחיות לפרטי הרכישה.

ההבחנה העיקרית היא בין תשלום מתוכנן בפדיון לבין שווי מכירה היום. STRIP עשוי להבהיר מועד תזרים עתידי, אך מחיר השוק משתנה לפני כן וצבירת המס עשויה להקדים את תשלום המזומן. כדי להבין איך מכרזי האוצר מקצים ניירות חדשים, קראו כיצד לקרוא תוצאות מכרזי אוצר. להבדל בין שטר או אג״ח אוצר לבין חוזה עתידי עליו, קראו חוזי אוצר לעומת אג״ח אוצר במזומן.