שיעורי צמיחת התמ״ג הריאלי: שנתי ומול השנה הקודמת

״צמיחת תמ״ג״ אינה מבהירה מהי תקופת ההשוואה. בסדרה הרבעונית העיקרית שלה, המנוכה עונתיות, הלשכה האמריקאית לניתוח כלכלי (BEA) מפרסמת את השינוי בתמ״ג הריאלי לעומת הרבעון הקודם בקצב שנתי. טבלה יכולה להציג גם שינוי לעומת אותו רבעון שנה קודם, ואילו נתון שנתי עשוי להשוות בין הממוצעים של שתי שנים קלנדריות. נקודות ההתחלה והסיום שונות, ולכן גם השיעורים יכולים להיות שונים בלי לסתור זה את זה.

הצגת השינוי בקצב שנתי מאפשרת להשוות את הקצב ברבעון לצמיחה שנתית. היא עונה על שאלה מותנית: מה יהיה השינוי המצטבר בשנה אם קצב הרבעון האחרון יחזור במשך ארבעה רבעונים, תוך צבירה? אין פירוש הדבר שהכלכלה צמחה כך בפועל במהלך אותו רבעון או שהקצב יימשך. [השאלות והתשובות של BEA על שיעורים שנתיים]({source:beaQuarterlyAnnualRates}) מסבירות את המוסכמה.

להשוואת היקף הייצור משתמשים בתמ״ג ריאלי, שמביא בחשבון שינויי מחירים. תמ״ג נומינלי מעריך את הייצור במחירים של התקופה. לכן כותרת שאומרת רק ״התמ״ג עלה ב־2%״ לא מבהירה אם מדובר בתמ״ג ריאלי או נומינלי, ומהי תקופת ההשוואה. [מדריך התמ״ג של BEA]({source:beaGdpLearningCenter}) מציג את ההבחנות האלה.

תחילה מחשבים את השינוי בין שתי רמות של תמ״ג ריאלי: שיעור רבעוני = (הרבעון הנוכחי ÷ הרבעון הקודם − 1) × 100. אם מדד היפותטי עולה מ־100.0 ל־100.5, השינוי בפועל לעומת הרבעון הקודם הוא 0.5%. הערכים מדגימים את החישוב ואינם רמות תמ״ג שפורסמו.

כדי לבטא את הקצב בקצב שנתי, צוברים אותו במשך ארבעה רבעונים: שיעור שנתי = [(הרבעון הנוכחי ÷ הרבעון הקודם)^4 − 1] × 100. עם 100.0 ו־100.5 מתקבלים בערך 2.0%. זה אינו הגידול שנמדד ברבעון אחד, אלא תוצאה היפותטית של חזרה על אותו שינוי יחסי במשך ארבעה רבעונים.

לצבירה יש משמעות. הכפלת 0.5% בארבע נותנת 2.0% כקירוב מהיר, אך התוצאה המצטברת היא כ־2.015%. ככל שהשינוי הרבעוני גדול יותר, ההפרש מהקירוב עשוי לגדול. BEA מחשבת על סמך אומדנים שלא עוגלו ורק אחר כך מעגלת את הנתון המפורסם. לכן ייתכן שלא ניתן לשחזר כל ספרה אחרי הנקודה מתוך רמות שכבר עוגלו.

אותו כלל חל גם על ירידות: ירידה רבעונית של 0.5% שקולה לכ־2%- בקצב שנתי, אם היא חוזרת במשך ארבעה רבעונים. שני רבעונים רצופים של צמיחה בשיעור 0.5% בכל אחד מהם מצטברים לעלייה של כ־1%, ולא ל־4% על ידי חיבור שני שיעורים שנתיים של 2%.

ברמות התמ״ג ובשיעורי הצמיחה משתמשים במונח ״קצב שנתי״ לתיאור חישובים שונים. רמת תמ״ג רבעונית מנוכה עונתיות ובקצב שנתי (SAAR) מבטאת את הפעילות ברבעון כסכום שהיה מתקבל אילו הקצב נמשך שנה, לאחר ניכוי עונתיות. כך קל להשוות זרם רבעוני להכנסה או להוצאה שנתית. אין פירוש הדבר שהסכום השנתי הזה נוצר ברבעון יחיד.

השינוי באחוזים בקצב שנתי הוא חישוב נפרד: מחלקים את רמת התמ״ג ברבעון הנוכחי ברמת הרבעון הקודם ומצברים את הקצב לארבעה רבעונים. אם שתי הרמות כבר מוצגות בקצב שנתי, גורם ההמרה המשותף מתבטל בחלוקה. SAAR אינו תחזית לתפוקה בארבעת הרבעונים הבאים, וגם שיעור הצמיחה בקצב שנתי אינו תחזית.

ניכוי עונתיות והמרה לקצב שנתי פותרים בעיות שונות. ניכוי עונתיות מפחית דפוסים צפויים שחוזרים במהלך השנה, כמו קניות בחגים או לוחות ייצור התלויים במזג האוויר. המרה לקצב שנתי משנה את קנה המידה של שינוי רבעוני לקצב היפותטי של ארבעה רבעונים. לכן נתון מנוכה עונתיות יכול להיות מוצג גם בקצב שנתי; אלה אינם מונחים נרדפים. [כללי הפרסום של BEA]({source:beaGdpReleaseAdditionalInfo}) מפרידים בין הצגת רמות לשיעורי שינוי.

<!-- learn:illustration -->

צמיחה רבעונית מול השנה הקודמת משווה רבעון לרבעון המקביל שנה קודם: שיעור מול השנה הקודמת = (הרבעון הנוכחי ÷ הרבעון המקביל בשנה הקודמת − 1) × 100. אם מדד היפותטי של תמ״ג ריאלי עולה מ־100 ברבעון השני של שנה מסוימת ל־103 ברבעון השני של השנה שאחריה, השיעור הוא 3%. ההשוואה מכסה ארבעה מרווחים רבעוניים; היא אינה המרה לקצב שנתי של השינוי ברבעון האחרון בלבד.

שני השיעורים יכולים לתאר תמונה קצרת טווח שונה. התמ״ג יכול להיות גבוה ב־3% לעומת שנה קודם, אף שברבעון האחרון ירד מעט לעומת הרבעון הקודם, אם הרבעונים המוקדמים יותר היו חזקים. מנגד, זינוק חד ברבעון יחיד יכול ליצור שיעור שנתי גבוה, בעוד שרמת התמ״ג עדיין קרובה לרמתה לפני שנה או נמוכה ממנה. תקופות ההשוואה פשוט שונות.

גם הרמה ברבעון המקביל בשנה הקודמת משפיעה. אם רבעון הבסיס היה חלש במיוחד, השיעור מול השנה הקודמת עשוי להיראות גבוה גם כשהעלייה האחרונה מתונה; אם הבסיס היה גבוה, השיעור עשוי להיראות נמוך למרות עלייה ברמה הנוכחית. לכן השיעור הזה לבדו אינו מתאר את הקצב ברבעון האחרון.

שיעורי התמ״ג הרבעוניים ש־BEA מדגישה מבוססים על נתונים מנוכי עונתיות ומוצגים בקצב שנתי. בטבלאות שאינן מנוכות עונתיות עשוי להופיע במקום זאת השינוי לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת. אלה מדדים שאינם בני החלפה. השוואת אותו רבעון מפחיתה תנודות עונתיות חוזרות, אך אינה מסלקת את כל השפעות לוח השנה, כגון מועד החגים או ימי המסחר. ראו [השאלות והתשובות של BEA על תמ״ג שאינו מנוכה עונתיות]({source:beaNsaGdpYearOverYear}) ואת [המדריך לשינויים לעומת שנה קודם]({source:beaGdpYearAgoPercentChange}).

לא בהכרח. צמיחה בשנה קלנדרית משווה את רמת התמ״ג הממוצעת בשנה אחת לממוצע בשנה הקודמת. צמיחה מרבעון רביעי לרבעון רביעי (Q4-to-Q4) משווה רק בין רמות התמ״ג בשני הרבעונים הרביעיים. מאחר שהמדידות שונות, השיעורים לא חייבים להיות זהים אף ששניהם מכונים לפעמים ״צמיחה שנתית״. [נוסחת BEA לצמיחה שנתית ממוצעת]({source:beaAverageAnnualGrowth}) מסבירה את החישוב.

דוגמה היפותטית: ערכי מדד התמ״ג הריאלי בארבעת הרבעונים של שנה A הם 98, 99, 100 ו־101; הממוצע הוא 99.5. בשנה B הערכים הם 100, 102, 102 ו־104; הממוצע הוא 102. הצמיחה בין הממוצעים השנתיים היא (102 ÷ 99.5 − 1) × 100, כלומר כ־2.5%.

בדוגמה זו השינוי מ־Q4 ל־Q4 הוא (104 ÷ 101 − 1) × 100, כלומר כ־3.0%. זהו גם השיעור מול השנה הקודמת עבור הרבעון הרביעי של שנה B. הממוצע השנתי משתמש בארבעת הרבעונים של כל שנה, ואילו Q4-to-Q4 משתמש רק בשתי המדידות בסוף השנה. אלה ערכים מפושטים לצורך הדגמה, לא נתוני BEA או תחזית.

תמ״ג נומינלי יכול לעלות משום שיוצרו יותר מוצרים ושירותים, משום שהמחירים עלו או משתי הסיבות. התמ״ג הריאלי מביא בחשבון שינויי מחירים ולכן מתאים יותר להשוואת היקף הייצור לאורך זמן. עם זאת, הוא אינו מדד מלא לרווחת משק בית או לכוח הקנייה שלו; זהו מדד מצרפי לייצור בעל תחום מוגדר.

אם כותרת של פרסום מתייחסת לתמ״ג ריאלי, ציינו זאת גם בהשוואה. אם משווים תמ״ג נומינלי, תארו את השינוי במונחי דולרים שוטפים. אין להפחית שיעור אינפלציה של CPI או PCE מכותרת תמ״ג ולהניח שהתוצאה משחזרת בדיוק את הצמיחה הריאלית של BEA: למדד המחירים של התמ״ג יש כיסוי ומשקולות משלו, וכן חישוב מדדי שרשרת. למידע נוסף ראו תמ״ג נומינלי וריאלי ו־CPI, PCE ומדד מחירי התמ״ג.

גם שיעור הצמיחה של רכיב אינו התרומה שלו לצמיחת התמ״ג הכוללת בנקודות אחוז. טבלאות התרומה של BEA מביאות בחשבון את גודל הרכיב, מחירים יחסיים וחישובי מדדי שרשרת. אם השאלה היא מה תרם לצמיחת התמ״ג, עיינו בתרומות ולא רק דרגו רכיבים לפי שיעור הצמיחה שלהם. לדוגמה, לצמיחת ההשקעה במלאי ולתרומתה לתמ״ג תפקידים וקני מידה שונים.

BEA מפרסמת אומדנים רבעוניים בכמה שלבים, כשנתוני מקור נוספים נעשים זמינים. האומדן הראשוני, השני והשלישי יכולים להיות שונים, ועדכונים שנתיים מאוחרים עשויים לשנות רמות ושיעורים היסטוריים. בשחזור תרשים או בהשוואת כתבה ישנה לסדרה העדכנית, ציינו את מועד הפרסום או את גרסת הנתונים. [עמוד נתוני התמ״ג של BEA]({source:beaGrossDomesticProductOverview}) כולל אומדנים עדכניים ונתונים שפורסמו בעבר, והערות הפרסום מזהות את שלב האומדן.

לפני החישוב, בחרו סדרה שתואמת לשאלה: ריאלית או נומינלית, רבעונית או שנתית, מנוכה עונתיות או לא, ושינוי לעומת הרבעון הקודם, הרבעון המקביל בשנה הקודמת או השנה הקלנדרית הקודמת. בדקו גם אם השינוי הרבעוני הומר לקצב שנתי. אם מקור אחד משתמש בממוצע שנתי ואחר משווה Q4 ל־Q4, ייתכן שההבדל נובע מתקופת ההשוואה ולא מטעות.

כשנדרשת דיוק, אל תחשבו שיעורים מחדש מתוך מספרים מעוגלים. טבלאות התמ״ג עשויות להציג רמות ושיעורי שינוי מעוגלים, בעוד ש־BEA מחשבת על בסיס אומדנים לא מעוגלים. הערכים 100.0 ו־100.5 מתאימים להמחשת נוסחה, אך לא לשחזור כל הספרות אחרי הנקודה בפרסום. כשנדרש הנתון הרשמי המדויק, השתמשו בשיעור שפורסם באותה גרסת נתונים.

השתמשו בשיעור הרבעוני בקצב שנתי כשאתם רוצים לדעת לאיזו צמיחה שנתית היפותטית היה שקול הקצב ברבעון האחרון אילו נמשך ארבעה רבעונים. אם רוצים להראות מה השתנה בפועל ברבעון, ציינו גם את השינוי שאינו בקצב שנתי או את מסלול הרמות. אל תציגו שיעור שנתי כתחזית או כהבטחה שהקצב יימשך.

השתמשו בשיעור מול השנה הקודמת כדי להשוות רבעון לרבעון המקביל שנה קודם. צמיחה בממוצע שנתי מתאימה לשינוי בין רמות ממוצעות של שנים שלמות; Q4-to-Q4 מתאימה להשוואת הרמות בסוף השנה. ציינו איזו השוואה בחרתם במקום לכתוב רק ״צמיחה שנתית בתמ״ג״.

בכל השוואה ציינו אם התמ״ג ריאלי או נומינלי, אם הנתונים מנוכי עונתיות, מהי גרסת הנתונים, מהן היחידות ומהן תקופות ההתחלה והסיום. לשאלות מדידה נוספות ראו תמ״ג, הכנסה לאומית גולמית ותוצר לאומי גולמי וכן השקעה במלאי לעומת מכירות סופיות.