תמ״ג נומינלי ותמ״ג ריאלי: מה ההבדל?

התוצר המקומי הגולמי, תמ״ג, מסכם את שווי הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך ארה״ב בתקופה מסוימת. ״נומינלי״ פירושו שהשווי מחושב לפי המחירים שהיו באותה תקופה. ״ריאלי״ מתייחס לאומדן של הכמות או היקף הייצור לאחר התאמת השינוי במחירים. שני המדדים מתארים את אותה כלכלה, אך ממדים שונים שלה.

עלייה בתמ״ג הנומינלי לבדה אינה מלמדת אם יוצרו יותר סחורות ושירותים. השווי בדולרים עשוי לעלות בעקבות גידול בייצור, עליית מחירים או שניהם. לכן כלכלנים משווים שיעורי צמיחה ריאליים כדי לבחון איך השתנה היקף הייצור. לעומת זאת, התמ״ג הנומינלי מתאים להצגת השווי הכספי במחירי התקופה ולבחינת הרכב נומינלי. מרכז הלמידה של BEA על התמ״ג מציג את המושגים הבסיסיים.

התמ״ג מודד את שווי השוק של הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בארה״ב בתקופה מסוימת. בגישת ההוצאה הוא נכתב כך: צריכה + השקעה + הוצאות ממשלה + יצוא − יבוא, או C + I + G + X − M. האותיות מייצגות צריכה פרטית, השקעה פרטית, רכישות ממשלתיות, יצוא ויבוא.

היבוא מופחת משום שמוצר שיוצר בחו״ל עשוי להופיע בתוך סעיף הצריכה או ההשקעה, אך לא יוצר בארה״ב. היצוא מתווסף משום שהוא יוצר בתוך המדינה, גם אם הקונים נמצאים במקום אחר. לכן התמ״ג מודד ייצור מקומי, ולא רק הכנסה או צריכה. המדריך של BEA על התמ״ג מסביר את ההגדרה ואת שיטות החישוב.

BEA מכנה את הסדרות שמוערכות במחירי התקופה ״אומדנים בדולרים שוטפים״. הערכים הנומינליים האלה אינם מתוקנים לאינפלציה. הם מתאימים לתיאור השווי הכספי של הייצור בדולרים ששימשו באותה תקופה, וגם לחישוב חלקים בהרכב הנומינלי כשמונה ומכנה משתמשים באותו תחום הגדרה. המונחון של BEA על אומדנים בדולרים שוטפים מגדיר את המונח, ושאלות ותשובות על השימוש בהם מסבירות מתי הם מועילים.

השוואת דולרים שוטפים בין שתי תקופות משלבת שינויי מחיר ושינויי כמות. לכן שיעור הצמיחה הנומינלי של התמ״ג אינו שיעור הצמיחה של הייצור בלבד. מנגד, שיעור ריאלי אינו מציג את השווי הנוכחי של הייצור בדולרים. האיור ללא טקסט שמופיע אחרי הסעיף הזה מדגים את הרעיון באופן מושגי: מכירה של יותר כיכרות לחם ועלייה במחיר כל כיכר יכולות לשנות את הכמות ואת השווי הנומינלי בדרכים שונות. האיור אינו כולל נתונים או אומדן תמ״ג.

התמ״ג הריאלי מודד את היקף הייצור לאחר התאמה למחירים. BEA מחשב מדדי שרשרת בנוסחת Fisher, המשתמשת במשקולות של שנים סמוכות. אין כאן סל מוצרים יחיד שמשקליו קבועים לצמיתות לכל התקופות; המשקולות יכולות לשקף שינויים בהרכב ההוצאה והייצור. המונחון של BEA למדדי שרשרת מתאר את השיטה. התשובה של BEA לשאלה על מדדים ריאליים מסבירה למה הם שימושיים להשוואת כמויות לאורך זמן.

כדי להשוות צמיחה בהיקף הייצור, השתמשו בשינוי באחוזים במדד כמות משורשר או בסדרה תואמת בדולרים משורשרים. לפי השיטה של BEA, השיעור מתאר איך השתנה היקף הייצור בין התקופות שנבחרו. דולרים משורשרים מציגים את ההיקף ביחידות של שנת הייחוס. כש־BEA משנה את שנת הייחוס, יחידת ההצגה של הסדרה יכולה להשתנות; האירוע הכלכלי שנמדד אינו משתנה בדיעבד.

נניח שבשלוש שנים מיוצר מוצר אחד בלבד. בשנה A, עשר כיכרות במחיר 5 דולר לכיכר שוות 50 דולר נומינליים. בשנה B מיוצרות עדיין עשר כיכרות, אך המחיר עולה ל־6 דולר לכיכר. השווי הנומינלי מגיע ל־60 דולר, עלייה של 20% לעומת A, אף שכמות הלחם לא השתנתה. בשנה C, אחת־עשרה כיכרות במחיר 6 דולר שוות 66 דולר נומינליים. השווי גבוה ב־32% לעומת A, והכמות הפיזית גבוהה ב־10% לעומת A.

הסכומים הנומינליים בפסקה הראשונה משתמשים במחיר של כל שנה. להשוואת נפח נפרדת במחיר בסיס קבוע, נשתמש במחיר של שנה A, כלומר 5 דולר לכיכר, בכל שלוש השנים: A: ‏10 × 5 = 50 דולר; B: ‏10 × 5 = 50 דולר; C: ‏11 × 5 = 55 דולר. ביחס ל־A, נפח הייצור ב־B לא השתנה (0%), וב־C הוא עלה ב־10%.

אלה חישובים לימודיים היפותטיים במחיר קבוע, ולא תוצאה בפועל של מדד כמות משורשר של BEA. הם אינם נתונים מתקופה אמיתית, תחזית או מדידה ממשית של התמ״ג. החשבונות הלאומיים כוללים מוצרים ושירותים רבים, שינויים באיכות ושיטות מורכבות לשקלול מחירים וכמויות. הדוגמה נועדה רק להפריד בין שינוי במחיר לשינוי בהיקף הייצור.

מדדי שרשרת וסדרות בדולרים משורשרים מועילים לבחינת שינויים בתמ״ג הריאלי לאורך זמן. עם זאת, מחוץ לשנת הייחוס אומדני הרכיבים בדרך כלל אינם בני חיבור. סכום הדולרים המשורשרים של ענפים או של סעיפי הוצאה לא בהכרח שווה לסך התמ״ג בדולרים משורשרים. המונחון של BEA על אומדנים בדולרים משורשרים מסביר את אי־ההתחברות הזאת.

לכן אל תחשבו חלקים נוכחיים או תרומות לצמיחה באמצעות חיבור רמות של רכיבים בדולרים משורשרים או חלוקה שלהן בסך הכול. לחלקים נומינליים השתמשו בסדרות בדולרים שוטפים בעלות תחום הגדרה תואם. לתרומות לצמיחה הריאלית השתמשו בטבלאות התרומה לצמיחה של BEA. שיעורי השינוי של סדרות הדולרים המשורשרים תואמים לשיעורי מדדי הכמות שלהן, למעט הבדלי עיגול קטנים. BEA עשוי גם לשנות את שנת הייחוס; שאלות ותשובות על שינוי שנת הייחוס של האומדנים הריאליים מסבירות כיצד הסדרות מוצגות לאחר שינוי כזה.

BEA מפרסם לעיתים קרובות שינויים רבעוניים בקצב שנתי מנוכה עונתיות, המכונה SAAR. השיטה שואלת: מה יהיה השינוי במשך שנה אם הקצב של הרבעון הזה יימשך ארבעה רבעונים? עלייה בפועל של 0.5% מרבעון אחד לבא אחריו שקולה ל־(1.005⁴ − 1) × 100, או לכ־2.02% בקצב שנתי. זהו קצב שנתי מחושב בהנחה שהשינוי הרבעוני חוזר; לא מדובר בעלייה של כ־2% במהלך אותו רבעון, וגם לא בתחזית לשלושת הרבעונים הבאים. התשובה של BEA לשאלה על שיעורים רבעוניים ושנתיים מסבירה את החישוב.

כשקוראים נתון שפורסם, בדקו את התקופה, את היחידה ואת הניכוי העונתי. שינוי לעומת הרבעון הקודם שמוצג בקצב שנתי אינו זהה לשינוי לעומת אותו רבעון בשנה הקודמת. ציינו אם מדובר בשינוי רבעוני, בקצב שנתי מחושב או בשינוי שנתי. כך קל להבחין בין דרכים שונות להצגת זמן בלי לפרש אותן כמספרים סותרים.

התמ״ג הריאלי מודד את היקף הייצור המקומי לאחר התאמה למחירים. הוא אינו מודד ישירות את כוח הקנייה או את הרווחה של משק בית מסוים. תמ״ג ריאלי לנפש מחלק מדד של ייצור ריאלי באוכלוסייה ומסייע בהשוואת ממוצעים בין מקומות בגודל שונה, אך אינו מציג כיצד מתחלקים ההכנסה או הייצור. הוא גם אינו משקף במלואם עבודה ללא שכר, פנאי, עלויות סביבתיות או את המחירים שכל משק בית פוגש.

מדד מחירים לצרכן עונה על שאלה אחרת: הוא עוקב אחר מחיריו של סל צריכה, בעוד מדדי התמ״ג הריאלי עוסקים בייצור המקומי. לכן כוח הקנייה האישי עשוי להשתנות אחרת משיעור התמ״ג הריאלי. להשוואת תחומי המדידה של מדדי המחירים, קראו את המדריך על CPI, PCE ומדד מחירי התמ״ג. להבחנה בין צמיחה כספית לכוח קנייה בהשקעות, ראו גם תשואה נומינלית וריאלית מול אינפלציה.

התמ״ג מתפרסם תחילה כאומדן מוקדם, ובהמשך כאומדן שני ושלישי. כשמגיעים נתוני מקור מלאים יותר או שהשיטות מתעדכנות, ערכים חדשים והיסטוריים עשויים להשתנות. להשוואת תקופות, השתמשו בגרסה עקבית של הנתונים ורשמו את תאריך הפרסום או ההורדה. BEA מסכם את המועדים והסיבות בדף המידע על תיקוני התמ״ג.

בניתוח מעשי בחרו מדד לפי השאלה: דולרים שוטפים לשווי ולחלקים נומינליים; שינויים במדדי כמות משורשרים או בדולרים משורשרים לצמיחה ריאלית; סדרות תואמות בדולרים שוטפים לחלקים נומינליים; וטבלאות התרומה של BEA כדי להבין תרומות לצמיחה הריאלית. בנתונים רבעוניים ציינו גם אם השיעור מנוכה עונתיות ומחושב בקצב שנתי. כתבו את התקופה, המדד וגרסת הנתונים במקום להסתפק במילה ״תמ״ג״.