איך לגדר תיק מניות באמצעות חוזים עתידיים

“לגדר את התיק” מעורפל מדי כדי ליצור הוראה שימושית. הגדירו את הסיכון ואת חלון הזמן:

חוזה עתידי רחב על S&P 500 עשוי לעקוב באופן סביר אחר סל מניות אמריקאיות מגוון, אך יכול להיות גידור גרוע לתיק טכנולוגיה מרוכז, לתיק בינלאומי או לתיק עם חשיפה גדולה למניות קטנות. מכשיר הגידור קובע איזה סיכון נשאר

יחס גידור וסיכון בסיס בחוזים עתידיים מסביר מדוע הקשר בין התיק לחוזה העתידי חשוב יותר משם הטיקר

• להפחית בטא לשוק רחב מ־1.00 ל־0.50 למשך שלושה שבועות
• להגן על תיק בתאריך ידוע של משיכת מזומן
• לשמור פוזיציות במניות בודדות ובו־זמנית להפחית זמנית חשיפה למדד
• לקזז חשיפה למגזר או למדינה מסוימים במקום לכל השוק

השתמשו בחותמת זמן עקבית לשווי. חברו את שווי השוק של המניות, הקרנות ופוזיציות ההון האחרות שהגידור אמור לכסות. החליטו אם מזומן, אג״ח, אופציות ופוזיציות שורט נמצאים בתוך שרוול הגידור או מחוצה לו

בטא היא אומדן לאופן שבו התיק נע ביחס למדד ייחוס נבחר לאורך מדגם ושיטה מוגדרים. היא משתנה כאשר ההחזקות, המחירים, המתאמים והמדד משתנים. בטא של 1.20 אינה אומרת שהתיק יעלה או ירד בדיוק ב־20% יותר ביום הבא

תעדו את המדד, חלון ההסתכלות לאחור, תדירות התשואה, המטבע, הטיפול בדיבידנדים ואם האומדן משוקלל בדולרים. אם בטא יחידה מסתירה שרוולים שונים מאוד, חשבו כל שרוול ושלבו אותם במקום להתייחס לתיק כמספר בלתי משתנה

למשוואת הגידור הגדירו:

ההדרכה של CME על חוזי מדדי מניות מציגה את קשר יחס הגידור הזמני כך:

contracts = (βtarget − βcurrent) × (Vportfolio ÷ Vfuture)

תוצאה שלילית פירושה גידור בחוזים עתידיים בשורט; תוצאה חיובית פירושה התאמת לונג. הנוסחה היא אומדן התחלתי. היא מניחה שהמדד שנבחר הוא תחליף שימושי, מתעלמת מחיכוך ביצוע ומתייחסת לבטא כיציבה בחלון הגידור

• βcurrent = בטא משוערת לפני הגידור
• βtarget = הבטא הרצויה לאחר הגידור
• Vportfolio = שווי דולרי של שרוול המניות
• Vfuture = שווי נומינלי של חוזה עתידי אחד

בחוזה עתידי על מדד, שווי נומינלי הוא בדרך כלל רמת המדד המצוטטת כפול מכפיל החוזה. נניח שחוזה E-mini S&P 500 מצוטט ב־5,000 והמכפיל שלו הוא 50 דולר. חוזה אחד מייצג חשיפה נומינלית של 250,000 דולר לפני מרג׳ין. Micro E-mini עם מכפיל של 5 דולר באותה רמת מדד מייצג 25,000 דולר

בדקו את מפרט החוזה, החודש, המטבע והמכפיל המדויקים. שווי נומינלי בחוזים עתידיים ו־ערך טיק ומכפילי חוזים מראים מדוע נקודה בתרשים אינה סכום דולרי עד שתנאי החוזה ידועים

נניח:

לחוזה עתידי אחד יש שווי נומינלי של 250,000 דולר. המספר הזמני הוא:

(0.60 − 1.10) × ($600,000 ÷ $250,000) = −1.20 contracts

חוזים עתידיים נסחרים בחוזים שלמים, לכן חוזה שורט אחד יהיה הבחירה המעשית הקרובה ביותר. השווי הנומינלי השקול לבטא שלו הוא 250,000 דולר, והוא עשוי לגדר יותר או פחות מהסכום הרצוי לאחר התחשבות בבטא, במתאם ובהרכב המדד בפועל של התיק. חוזה Micro יכול להפוך את ההתאמה לעדינה יותר, אך חמישה חוזי Micro יהיו בקירוב בסולם הנומינלי של E-mini אחד רק כאשר למוצרים באמת יש מכפילים מתאימים

אל תעגלו כלפי מעלה רק כדי לפגוע ביעד. השוו אפס חוזים, חוזה E-mini אחד בשורט וקבוצה בגודל מתאים של חוזי Micro תחת אותם תרחישים. כללו עמלות, מרווח ביד־אסק, החלקה צפויה ואפשרות שהגידור יבוצע חלקית

• שווי תיק מניות: 600,000 דולר
• בטא נוכחית משוערת ל־S&P 500: 1.10
• בטא רצויה: 0.60
• ציטוט E-mini S&P 500: ‏5,000
• מכפיל: 50 דולר

סיכון בסיס

סיכון בסיס הוא האפשרות שהתיק והמדד העתידי לא ינועו יחד. תיק כבד במגזר, מדינה, גורם או מניה יחידה יכול לסטות בחדות ממדד רחב. גם המתאם יכול להשתנות באירוע לחץ, בדיוק כשהגידור בעל הערך הרב ביותר

סחיפת בטא

בטא של התיק משתנה כשהמחירים והמשקלים משתנים. גידור שנקבע ביום שני יכול להיות גדול או קטן מדי לאחר תנועה יחסית גדולה. קבעו טריגר בדיקה לפי תאריך, שינוי מהותי בתיק או טווח בטא במקום להניח שהיחס הראשוני יימשך לנצח

סיכון חוזה וגלגול

החשבון מחזיק חודש חוזה מסוים. גידור שנמשך מעבר לחודש שלו זקוק לגלגול, עם מחיר, מרווח, נתיב ביצוע וכלל פקיעה חדשים. תרשים רציף אינו החוזה הניתן למסחר. כיצד לבחור חודש לחוזה עתידי ו־מכניקת גלגול חוזים עתידיים מפרידים בין ההחלטות

סיכון מרג׳ין ותזרים מזומן

חוזים עתידיים מסומנים לשוק ודורשים ביטחונות. גידור יכול להפסיד כסף בזמן שתיק המניות מרוויח, או להרוויח בזמן שהתיק מפסיד פחות מהצפוי. תזרים זה יכול להגיע לפני מכירת התיק או לפני בדיקת תזת הגידור. דרישות מרג׳ין יכולות להשתנות וברוקר עשוי להטיל דרישה גבוהה ממינימום הבורסה. מרג׳ין לעומת מינוף בחוזים עתידיים מסביר מדוע הפקדה ראשונית קטנה אינה גבול הפסד

לפני שליחת הגידור, רשמו:

1. את שרוול התיק המדויק ואת שעת השווי 2. מדד, שיטת בטא, בטא נוכחית, בטא יעד ואופק גידור 3. שורש חוזה, חודש, מכפיל, סוג סליקה וחותמת זמן של הציטוט 4. מספר חוזים זמני, בחירת עיגול, מחיר לימיט והחלקה מרבית 5. דרישת מרג׳ין, כרית מזומן ומה קורה אם רגל אחת אינה מתבצעת 6. תאריך בדיקה או טווח בטא, טריגר איזון מחדש וסגירה או גלגול מתוכננים

השתמשו בהוראת לימיט כאשר המרווח והגודל דורשים משמעת מחיר, ואמתו את הכמות שבוצעה ולא את הכמות שנשלחה. לאחר ביצוע, התאימו ביצוע ממוצע, עמלות, חשיפה שנותרה, כוח קנייה ויחס גידור לפי שווי נומינלי בפועל

עקבו יחד אחר התיק והחוזים העתידיים. בדיקה שימושית מפרידה בין:

• רווח והפסד של מניות וקרנות
• רווח והפסד בחוזים עתידיים ותזרימי מזומן של סליקה יומית
• תנועת בסיס ביחס למדד שנבחר
• מימון, דיבידנדים, עמלות ומסים הרלוונטיים לחשבון
• החלקה ואי־התאמה בין הגידור המתוכנן לגידור שבוצע

המטרה אינה לקבל גידור מושלם בכל יום. המטרה היא לדעת אם החשיפה המשולבת קרובה להחלטה הכתובה, ואם הסיכונים שנותרו מקובלים לתקופה הבאה