תשואת קול מכוסה לעומת תשואה כוללת: מה ההבדל?

תשואת פרמיה שואלת כמה אשראי אופציה קיבלתם ביחס לבסיס מוצהר. גרסה פשוטה היא:

premium yield = call premium received ÷ share value or cash base

ציינו את המכנה. פרמיה של $1 על מניה ב־$50 היא 2% משווי המניה הנוכחי, או $100 על 100 מניות. היא אינה אוטומטית 2% מבסיס העלות, מכל התיק או מדרישת המרווח. מדדים אלה עונים על שאלות שונות

תשואה זקוקה גם לחלון זמן. אי אפשר להשוות לפי האחוזים הגולמיים פרמיה של שבועיים ופרמיה של שלושה חודשים. שנתיות של תצפית קצרה יכולה לגרום לעסקה להיראות אטרקטיבית ולהסתיר סיכון פער, תנודתיות משתנה, עמלות ואת העובדה שלעסקה הבאה לא בהכרח תהיה אותה פרמיה

עבור 100 מניות וקול סטנדרטי אחד המוחזק עד יציאה, חישוב פשוט לפני מס הוא:

total return = stock price change + call premium received - call buyback cost + dividends - fees

אם הקול מוקצה, החליפו את מחיר המניה הסופי במחיר הסטרייק, משום שהמניות נמכרות שם. כללו את הפרמיה בתזרים. אם הקול פוקע חסר ערך ואתם עדיין מחזיקים במניה, השתמשו במחיר הסופי של המניה. גלגול אינו אירוע תשואה יחיד: תעדו את סגירת הקול הישן ואת פתיחת החדש בנפרד

נניח ש־100 מניות עולות $50 ומכרתם קול אחד בסטרייק $55 תמורת $1.50. הפרמיה היא $150, או 3% משווי המניות של $5,000 בכניסה. התעלמו מעמלות, מסים ודיבידנדים

| תוצאת מניה | תוצאת מניה | תוצאת קול | תוצאה משולבת | | --- | ---: | ---: | ---: | | יורדת ל־$45, הקול פוקע | -$500 | +$150 | -$350 | | מסיימת ב־$53, הקול פוקע | +$300 | +$150 | +$450 | | עולה ל־$60, הקול מוקצה | +$500 עד סטרייק $55 | +$150 | +$650 |

אותה תשואת פרמיה של 3% מייצרת שלוש תשואות כוללות שונות. הקול מפחית את הירידה ב־$150 אך אינו מבטח את המניות. במקרה ההקצאה, עליות מעל $55 אינן חלק מתוצאת הקול המכוסה משום שהמניה נמסרת בסטרייק

עבור קול מכוסה שהוקצה, מחיר המכירה האפקטיבי נטו מתואר בדרך כלל כך:

strike price + premium received

מספר זה עוזר לענות אם תשמחו למכור את המניות. הוא אינו אומר מה אחוז התשואה אלא אם משווים אותו לעלות המניה הרלוונטית וכוללים את זמן ההחזקה. אם העלות שלכם היא $48, סטרייק $55 ופרמיה $1.50 מייצרים רווח של $8.50 למניה לפני עלויות. אם העלות שלכם היא $58, אותה אופציה מייצרת הפסד אף שתשואת הפרמיה זהה

השתמשו בשנתיות ככלי השוואה, לא כתחזית. אומדן שנתי פשוט של פרמיה יכול להכפיל תשואת תקופה ב־365 חלקי ימי ההחזקה, אך הדבר מניח שאפשר לחזור על העסקה באותו שיעור ללא מזומן מובטל, הקצאה, פערי מחיר, מסים או עלויות ביצוע. תשואה שנתית מורכבת היא חישוב אחר

לפני השוואת שתי עסקאות, שמרו על שדות עקביים:

• מכנה: שווי מניה נוכחי, בסיס עלות או מזומן שמור
• תקופה: ימים קלנדריים או ימי מסחר
• תוצאה: פקעה, נקנתה חזרה, הוקצתה או גולגלה
• עלויות: מרווח, עמלות, חיובים, ריבית ומסים במקומות הרלוונטיים
• חשיפה למניה: מסלול המחיר והירידה שהפרמיה לא הסירה

תעדו את מגרש המניה, עלות המניה, הסטרייק, מילוי הפרמיה, הפקיעה ותאריך האירוע הבא. ביציאה תעדו את מכירת המניה או שוויה הנוכחי, את סגירת הקול או ההקצאה, דיבידנדים, עמלות ומסים בנפרד. לאחר מכן חשבו את התוצאה הממומשת ואת התוצאה לפי סימון לשוק, במקום לקרוא לכל פרמיה תשואה

השתמשו במדריך אסטרטגיית קול מכוסה למבנה התשלום ובכיצד לבחור סטרייק לקול מכוסה להחלטת מחיר המכירה. אם התשואה נראית גבוהה במיוחד, בדקו אם הסיבה היא פקיעה קרובה, תנודתיות משתמעת גבוהה, אירוע מתוזמן, סטרייק נמוך או מרווח רחב