שיעור הקופון, התשואה השוטפת והתשואה לפדיון באיגרות חוב

שיעור הקופון הוא שיעור הריבית השנתי הנקוב באיגרת, כאחוז מהערך הנקוב שלה. קופון של 5% על ערך נקוב של $1,000 משלם $50 בשנה, גם אם בהמשך האיגרת נסחרת ב־$900 או ב־$1,100. אם הריבית משולמת פעמיים בשנה, כל תשלום מתוכנן הוא $25. תנאי האיגרת קובעים את שיעור הקופון; שינוי במחיר השוק אינו משנה את השיעור החוזי הזה.

התשואה השוטפת משווה בין סכום הקופונים השנתי לבין מחיר השוק הנוכחי של האיגרת. התשואה לפדיון (YTM) הולכת צעד נוסף: זהו שיעור ההיוון שבו הערך הנוכחי של הקופונים המתוכננים ושל החזר הקרן שווה למחיר. FINRA מבחינה בין תשואת קופון, תשואה שוטפת ו־YTM, משום שכל מדד משתמש במידע שונה על תזרימי המזומנים. מדריך איגרות החוב של FINRA וההסבר שלה לתשואה ולרווח מאיגרות חוב מגדירים מדדים אלה ואת מגבלותיהם. למבוא כללי לאיגרות חוב קונצרניות, ראו את המדריך של Investor.gov.

בקצרה: שיעור הקופון מבוסס על הערך הנקוב ועל תנאי האיגרת; התשואה השוטפת מבוססת על הקופון השנתי ועל המחיר הנוכחי; ו־YTM מבוססת על המחיר, מועדי הקופונים, מועד הפדיון והחזר הקרן. מסך ציטוטים עשוי להציג את הערכים זה לצד זה, אך הם אינם שמות חלופיים לאותה תשואה.

לאחר הנפקת איגרת חוב בריבית קבועה, הקופונים המתוכננים שלה מוגדרים בדרך כלל בתנאיה. עם זאת, מחירה בשוק המשני יכול לעלות או לרדת כשהתשואות החדשות בשוק, תנאי האשראי, הנזילות והביקוש משתנים. מי שמשלם מחיר אחר עבור אותם תשלומים מובטחים מקבל תשואה מחושבת אחרת.

נניח שאיגרת מבטיחה ריבית שנתית של $50 והחזר של $1,000 במועד הפדיון. אם המנפיק משלם כפי שהתחייב, מי שקונה אותה ב־$900 משלם $100 פחות מסכום הקרן שהוא מצפה לקבל בפדיון. בקנייה ב־$1,100, הקונה משלם $100 יותר מאותו סכום קרן עתידי. הפרשי המחיר משפיעים על חישוב התשואה, אף שהקופון השנתי של $50 שהמנפיק משלם לא השתנה.

לכן קופון גבוה יותר לא מבטיח שאיגרת חוב תניב תשואה גבוהה יותר במחיר הזמין כיום. השוו בין המחיר המסוים, מועדי התשלומים, מועד הפדיון או תנאי הפירעון והסיכונים. TreasuryDirect מסבירה גם שמחיר אג"ח ממשלתית יכול להיות מעל הערך הנקוב, שווה לו או נמוך ממנו, בהתאם ליחס בין הקופון שלה לתשואת השוק. ראו את הסבר התמחור של TreasuryDirect.

החישוב הפשוט לאיגרת חוב רגילה עם קופון קבוע הוא:

תשואה שוטפת = סכום הקופון השנתי ÷ מחיר השוק הנוכחי

אם האיגרת משלמת $50 בשנה ומחירה $900, התשואה השוטפת היא $50 ÷ $900 = 5.56%. אם מחירה עולה ל־$1,100, התשואה היא $50 ÷ $1,100 = 4.55%. בשני המקרים שיעור הקופון נשאר 5% מהערך הנקוב של $1,000, משום שהוא מחושב לפי הערך הנקוב ולא לפי המחיר שהקונה משלם. FINRA מתארת תשואה שוטפת כקופון השנתי חלקי מחיר השוק הנוכחי של האיגרת.

התשואה השוטפת שימושית להשוואה מהירה בין הכנסות הקופון השנתיות למחיר. היא אינה כוללת את ההפרש של $100 בין מחיר של $900 להחזר של $1,000, או את $100 העודפים ששולמו במחיר של $1,100. היא גם אינה כוללת את מועדי התשלומים, השקעה מחדש, פירעון מוקדם, חדלות פירעון, מסים, עלויות עסקה או שינוי אפשרי במחיר אם מוכרים את האיגרת לפני הפדיון. אין לקרוא אותה כתחזית מלאה לתשואה.

חשוב לבדוק על איזה מחיר מבוסס החישוב. ציטוט שוק עשוי להציג מחיר נקי, שאינו כולל ריבית שנצברה, בעוד שסכום הסליקה של הקונה עשוי לכלול גם ריבית קופון שנצברה. להסבר ההבדל ראו את המדריך על מחיר נקי, מחיר מלא וריבית שנצברה. חישוב תשואה בפועל נעשה לפי מוסכמות השוק ופרטי הסליקה של נייר הערך, ולא רק לפי מספר מעוגל שמופיע על המסך.

YTM מוצאת שיעור היוון יחיד שבו הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים המתוכננים של האיגרת שווה למחירה. בדוגמה פשוטה עם תשלומים שנתיים, המשוואה היא:

מחיר = קופון ÷ (1 + y) + קופון ÷ (1 + y)² + … + (קופון + ערך נקוב) ÷ (1 + y)ⁿ

כאן y היא התשואה לכל תקופת תשלום ו־n הוא מספר התקופות שנותרו. באיגרת עם קופונים חצי־שנתיים, החישוב מהוון מספר כפול של תזרימי מזומנים. תשואה שנתית שקולה לאג"ח, כפי שמקובל לצטט, היא בדרך כלל פי שניים מהשיעור לחצי שנה; חישובי שוק בפועל משתמשים במוסכמות ובתאריכים של האיגרת.

לכן YTM כוללת הן את סכומי הקופונים המתוכננים והן את ההפרש בין המחיר ששולם לבין הקרן הצפויה בפדיון. קנייה מתחת לערך הנקוב עשויה ליצור רווח עד לערך זה, אם התשלום מתבצע כפי שהובטח; קנייה מעליו עשויה ליצור הפסד ביחס אליו. הקופונים משולמים לפי לוח זמנים, ולכן גם מועדי התשלום משפיעים. YTM אינה פשוט שיעור הקופון בתוספת שינוי מחיר שמחולק בקו ישר.

FINRA מתארת YTM כשיעור שבו מהוונים תשלומי קופון וקרן עתידיים למחיר הרכישה. ההגדרה תלויה בתזרימי המזומנים שנכללים בחישוב. באיגרת עם אפשרות לפדיון מוקדם או למכירה בחזרה, קופון משתנה, תאריכים לא סדירים או פגיעה באשראי, חישוב רגיל יחיד עד למועד הפדיון עשוי לא לענות על השאלה הרלוונטית.

נניח איגרת היפותטית שאינה ניתנת לפדיון מוקדם, עם ערך נקוב של $1,000, קופון שנתי של 5% המשולם בשני תשלומים שווים וחמש שנים עד הפדיון. היא משלמת $25 בכל שישה חודשים במשך עשר תקופות ומחזירה $1,000 בפדיון. הדוגמאות מניחות רכישה במועד תשלום קופון, תשלומים בזמן, ללא חדלות פירעון, ללא עמלות ומסים, וציטוט YTM בריבית דריבית חצי־שנתית.

במחיר של $900, סכום הקופון השנתי הוא $50 והתשואה השוטפת היא $50 ÷ $900 = 5.56%. כדי לחשב YTM פותרים את 900 = Σ[$25 ÷ (1 + y/2)ᵏ] + $1,000 ÷ (1 + y/2)¹⁰ עבור התקופות 1 עד 10. ה־YTM השנתית השקולה לאג"ח היא בערך 7.43%. בדוגמה זו היא גבוהה בחלקה מהתשואה השוטפת מפני שהמשקיע עשוי לקבל קרן של $1,000 לאחר ששילם $900, בהנחה שההחזר מתבצע כפי שהובטח.

במחיר של $1,000, שיעור הקופון, התשואה השוטפת ו־YTM הם כולם 5% לפי ההנחות שצוינו. במחיר של $1,100, התשואה השוטפת היא כ־4.55%, ואילו YTM היא כ־2.84%. הקונה עדיין מקבל $50 בשנה, אך משלם פרמיה שלא תוחזר לו כחלק מהקרן בפדיון. התשואות המשוערות מתקבלות מפתרון אותה משוואת תזרימי מזומנים; אלה אינם ציטוטי שוק עדכניים או תחזיות.

ההשוואה מראה שהערכים יכולים להיות שונים גם בלי טעות בחשבון. שיעור הקופון מתאר את התשלום החוזי ביחס לערך הנקוב. התשואה השוטפת משווה את הקופון למחיר. YTM משלבת את לוח הקופונים, המחיר והחזר הקרן בחישוב תזרימי מזומנים מהוונים.

YTM מחושבת מתזרימי מזומנים שהובטחו; היא אינה מבטיחה שהתשלומים אכן יגיעו. הפרשנות המקובלת מניחה שהמנפיק ישלם את כל התשלומים המתוכננים ויחזיר את הקרן, שהמשקיע יחזיק באיגרת עד למועד הפדיון שנכלל בחישוב, ושאפשר יהיה להשקיע מחדש את הקופונים בשיעור המחושב כדי להשיג אותה תשואה מצטברת. אפשרויות ההשקעה מחדש עשויות להיות שונות. מי שמוכר מוקדם מקבל את מחיר השוק ביום המכירה ולא את הערך הנקוב באופן אוטומטי.

אפשרות לפדיון מוקדם יוצרת שאלה נפרדת. אם המנפיק רשאי לפדות את האיגרת לפני מועד הפדיון הנקוב, המשקיע עשוי לקבל את מחיר הפדיון במועד מוקדם יותר ולהפסיק לקבל קופונים בהמשך. תשואה לפדיון מוקדם מחושבת עד אותו מועד. תשואה לתרחיש הגרוע ביותר משווה בין תרחישי הפדיון הרלוונטיים ומציגה את התשואה המחושבת הנמוכה ביותר. בדקו את לוח הפדיון לפני שמסתמכים רק על YTM; לכן FINRA מציגה תשואה לפדיון מוקדם ותשואה לתרחיש הגרוע ביותר כמדדים נפרדים.

סיכון אשראי, עמלות, מסים, אינפלציה ומועד המכירה משפיעים גם הם על התוצאה שהמשקיע מממש. YTM מצוטטת אינה מבטאת את כל ההשפעות הללו במספר אחד שניתן להשוות באופן אוניברסלי. לרגישות לריבית ראו משך וקמירות של איגרות חוב: משך מעריך את רגישות המחיר לשינויים בתשואה לפי הנחותיו, ואילו YTM מסכמת חישוב מוגדר של תזרימי מזומנים.

דוגמת הקופון החצי־שנתי של $25 משתמשת בעשר תקופות שוות של שישה חודשים משום שהיא מתחילה במועד תשלום קופון. איגרת אמיתית עשויה להיסלק בין מועדי קופון. ריבית שנצברה, שיטת ספירת הימים, אורך תקופת הקופון הראשונה או האחרונה, התאמות לימי עסקים ומוסכמת ציטוט התשואה יכולים לשנות את החישוב. אל תציבו מחיר נקי מציטוט שוק בנוסחה כללית לתשלום שנתי ותניחו שתקבלו את נתון ה־YTM שמציג ברוקר.

אג"ח ממשלתיות אמריקאיות לתקופות בינוניות וארוכות משלמות בדרך כלל ריבית מדי שישה חודשים, ו־TreasuryDirect מפרסמת מחירים ותשואות לפי המוסכמות הייחודיות לאוצר האמריקאי. סוגי אג"ח אחרים עשויים לפעול לפי לוחות זמנים או כללי חישוב שונים. איגרות חוב של חברות ורשויות מקומיות עשויות לכלול אפשרויות לפדיון מוקדם, קרנות סילוקין, לוחות תשלומים חריגים או נהלי סליקה שיש להביא בחשבון. לפני השוואה בין שני נתוני YTM, בדקו את תנאי נייר הערך, מועד הסליקה, בסיס המחיר המצוטט, תדירות התשלומים ומוסכמת התשואה.

הנוסחאות במאמר נועדו להסביר את המושגים. בעסקה בפועל קובעים אישור העסקה, מסמך ההנפקה, שיטת החישוב הרשמית ותנאי הפדיון המוקדם הספציפיים לאיגרת. שטר אוצר אמריקאי (Treasury bill), שאינו משלם קופונים קבועים, משתמש בשיעור ניכיון השונה מהתשואה השוטפת או מ־YTM של איגרת קופונית.

השתמשו בשיעור הקופון כדי להבין את הריבית הנקובה באיגרת ביחס לערך הנקוב שלה. השתמשו בתשואה השוטפת כשדרוש לכם היחס המהיר בין הקופון השנתי למחיר השוק הנוכחי, תוך זיכרון שהיא אינה כוללת רווח או הפסד בהחזר הקרן ואת מועדי התשלומים. השתמשו ב־YTM כדי להשוות בין תזרימי הקופונים והקרן המתוכננים לבין מחיר הרכישה לפי מוסכמה מוגדרת והנחותיה.

לפני השוואה בין איגרות, ודאו שמועדי הסליקה, תדירות התשלומים, מועד הפדיון או תרחישי הפירעון, איכות האשראי, הטיפול במס, הנזילות ובסיס המחיר המצוטט דומים. YTM גבוהה יותר יכולה לנבוע ממחיר רכישה נמוך יותר או מסיכונים אחרים; היא אינה מוכיחה כשלעצמה שהאיגרת בטוחה או נזילה יותר, או מתאימה יותר למשקיע מסוים. YTM גם אינה התשואה הכוללת אם המשקיע מוכר מוקדם או אם ההנחות אינן מתקיימות.

ההבחנה המעשית פשוטה: שיעור הקופון הוא חלק מתנאי האיגרת, התשואה השוטפת משווה את הקופון השנתי למחיר הנוכחי, ו־YTM מהוונת את כל התשלומים המתוכננים ואת הקרן למחיר הזה. לפני שבוחנים את האחוז, הגדירו איזו שאלה אתם רוצים לפתור. מדריך זה מסביר חישובים של איגרות חוב רגילות בריבית קבועה; הוא אינו ציטוט עדכני או המלצת השקעה.