רווח והפסד ממומש לעומת לא ממומש באופציות: מה נחשב

באופציה ארוכה, חישוב לא ממומש נפוץ הוא הסימון הנוכחי פחות מחיר הכניסה, כשהתוצאה מוכפלת במכפיל החוזה ובכמות. אם חוזה אחד במכפיל 100 נקנה ב־2.00 וסומן ב־2.80, המסך עשוי להציג רווח לא ממומש של 80 לפני עלויות

הסימון 2.80 יכול להיות אמצע המרווח, חישוב ברוקר או הערכת סוף יום. OCC מסבירה שסימון סוף היום שלה משמש לרווח והפסד יומי, למרווח ביטחונות ולסיכון, אך אינו ביד, אסק, אמצע או עסקה אחרונה שניתנים לביצוע. לכן אומדן החשבון יכול לנוע בלי להוכיח שניתן היה לסגור את הפוזיציה בערך הזה

נניח שהחוזה שסומן ב־2.80 נמכר ב־2.65. רווח והפסד ברוטו ממומש הם (2.65 − 2.00) × 100 = 65. אם עלויות הכניסה והיציאה מסתכמות ב־2, רווח והפסד נטו ממומשים הם 63, לא 80 שהוצגו קודם

אופציה קצרה פועלת בכיוון ההפוך. מכירה לפתיחה ב־1.50 יוצרת חובה ומכניסה 150 במזומן, אך אינה נועלת רווח של 150. אם האופציה נקנית מאוחר יותר לסגירה ב־2.25, רווח והפסד ברוטו ממומשים הם (1.50 − 2.25) × 100 = −75 לפני עלויות

סגירה של שניים מתוך חמישה חוזים מממשת רווח והפסד רק על שניים. שלושת הנותרים שומרים על תוצאה לא ממומשת לפי בסיס העלות שהוקצה להם והסימון הנוכחי. מוסכמות בסיס עלות יכולות להשפיע על התאמת המגרשים אצל הברוקר, לכן ספר העסקאות הוא נתיב הביקורת האמין

גלגול הוא סגירה בתוספת עסקת פתיחה חדשה. החיוב או הזיכוי בפועל של סגירת האופציה הישנה מממש את תוצאתה; האופציה החלופית מתחילה פוזיציה פתוחה חדשה. זיכוי חדש גדול אינו מוחק הפסד בחוזה הישן. עקבו אחרי כל רגל וגם שמרו רווח והפסד מצטבר של האסטרטגיה

אופציה שפוקעת ללא ערך מממשת בדרך כלל את הפסד הפרמיה שנותר למחזיק הארוך ואת רווח הפרמיה שנותר לכותב, בכפוף לעלויות ולדיווח הברוקר. מימוש או הקצאה עם סליקת מזומן מוסיפים את תזרים המזומן של הסליקה הסופית

סליקה פיזית מחליפה מניות בסטרייק. פוזיציית האופציה מסתיימת, אך החשיפה הכלכלית ממשיכה ברכישה, במכירה או בפוזיציית השורט של המניה שנוצרה. דוחות הברוקר וכללי המס יכולים לשלב את פרמיית האופציה בבסיס המניה או בתמורה באופן שונה מיומן מסחר, לכן התאימו את החוזה, המניה, המזומן והעמלות ופנו להכוונה מקצועית מוסמכת בשאלות דיווח מס