שיעור המימון ב-Hyperliquid: נוסחה ותשלומים לפי שעה

שיעור מימון הוא אחוז שמיושם באירוע מימון. סכום התשלום הוא תזרים המזומנים שנוצר כשמיישמים את השיעור על הערך של פוזיציה מסוימת. אותו שיעור יכול ליצור תשלומים שונים בהתאם לגודל ולמחיר, והכיוון קובע מי משלם ומי מקבל. לפי תיעוד Hyperliquid, המימון עובר בין מחזיקי פוזיציות לונג ושורט והפרוטוקול אינו גובה עמלה נפרדת על תשלום המימון.

שיעור שנתי שמוצג בממשק אינו הכנסה מובטחת. זהו חישוב שמאריך את השיעור הנוכחי לתקופה ארוכה יותר בהנחה שיישאר קבוע, אף שהוא יכול להשתנות. עמלות מסחר, החלקה, בטחונות וסיכון חיסול עדיין משפיעים על התוצאה. להסבר כללי על ההבדלים בין זירות, ראו מדריך שיעור המימון בחוזים תמידיים.

נוסחת המימון לחוזה תמידי רגיל משלבת את ממוצע מדד הפרמיה P עם רכיב ריבית קבוע:

שיעור ל-8 שעות F = P + clamp(0.0001 − P, −0.0005, 0.0005)

הפונקציה clamp(x, מינימום, מקסימום) מגבילה ערך לטווח. 0.0001 הוא 0.01%, ו-0.0005 הוא 0.05%. מחלקים את F בשמונה כדי לקבל את השיעור השעתי. העובדה שהתשלום מתבצע מדי שעה אינה אומרת שמחילים בכל שעה את מלוא שיעור שמונה השעות.

אם מניחים ש-P שווה לאפס, F הוא 0.01% לשמונה שעות והשיעור השעתי הוא 0.0001 ÷ 8 = 0.0000125, כלומר 0.00125%. זו דוגמה לרכיב הריבית הקבוע ולא נתון שוק נוכחי. בסיס של שמונה שעות גם אינו מקבע מראש את השיעור לשמונה השעות הבאות: לפי התיעוד, דוגמים את הפרמיה כל חמש שניות ומחשבים ממוצע לשעה. בחישוב של כמה אירועים, סכמו את הרשומות בפועל במקום להכפיל שיעור רגעי אחד. ראו את תיעוד המימון של Hyperliquid.

מדד הפרמיה מתאר את היחס בין שוק החוזה התמידי למחיר האורקל הספוטי. מחיר ההשפעה לקנייה או למכירה הוא מחיר הביצוע הממוצע של הסכום הנקוב שהוגדר למוצר, מול אותו צד של ספר הפקודות.

הפרש מחירים = max(מחיר השפעה לקנייה − מחיר אורקל, 0) − max(מחיר אורקל − מחיר השפעה למכירה, 0)

פרמיה = הפרש מחירים ÷ מחיר אורקל

החישוב משווה את שני צדי הספר לאורקל, ולכן הפרמיה אינה בהכרח המחיר האחרון פחות מחיר ספוט. Hyperliquid מציינת שהיא דוגמת את הפרמיה כל חמש שניות ומחשבת ממוצע לאורך שעה. האורקל עצמו אינו בהכרח המחיר האחרון בזירה יחידה: לפי התיעוד, המאמתים מחשבים אותו כחציון משוקלל נזילות של מחירי ספוט מכמה זירות מרכזיות. מחיר האורקל ומחיר הסימון משמשים לתכליות שונות; נוסחת המימון הרגילה משתמשת באורקל. ההבדלים מוסברים במדריך מחיר סימון לעומת מחיר אחרון.

נניח שיעור חיובי, P שווה לאפס, פוזיציה של BTC אחד ומחיר אורקל של 10,000 דולר בעת האירוע. הערך הנקוב הפשוט הוא 10,000 דולר:

סכום מימון שעתי = גודל פוזיציה × מחיר אורקל × שיעור מימון שעתי

1 BTC × $10,000 × 0.0000125 = $0.125

בשיעור חיובי, הלונג משלם לשורט. בדוגמה הזו הלונג מחויב בכ-0.125 USDC והשורט מקבל סכום זהה, לפני שינויים אחרים בחשבון. זו דוגמה מתמטית ולא ציטוט של שיעור נוכחי. מפרט החוזים מתאר את החוזים הרגילים כמבוססי בטחונות USDC ונקובים ב-USDT; אין להסיק שנכס המחיר המוצג הוא גם הנכס שבו נרשמת כל תנועת חשבון. בחלק מהמוצרים עשוי להיות מטבע ציטוט אחר, לכן בדקו את מפרט השוק המסוים.

אפשר להמחיש את פעולת הגבול עם דוגמה היפותטית של P בשיעור 1%. זהו קלט גדול לצורך הדגמה, לא תצפית שוק או תחזית:

F = 1% + clamp(0.01% − 1%, −0.05%, 0.05%) = 0.95% — שיעור לשמונה שעות

שיעור שעתי = 0.95% ÷ 8 = 0.11875% = 0.0011875

1 BTC × $10,000 × 0.0011875 = $11.875

בשיעור חיובי, הלונג משלם כ-11.875 USDC לשעה והשורט מקבל. הדוגמה מראה כיצד פונקציית הגבול מגיבה לפרמיה הגדולה מרכיב הריבית. חישוב בפועל דורש את ממוצע הפרמיה של השעה, הגודל המדויק, מחיר האורקל וכללי השוק הספציפי. תקרת שיעור שפורסמה אינה שיעור טיפוסי ואינה תחזית לעלות עתידית.

נוסחת התשלום משתמשת במחיר האורקל בזמן האירוע כדי להמיר את גודל הפוזיציה לערך נקוב ייחוס. מחיר הסימון אינו משמש לחישוב המימון; הוא משרת מטרות אחרות, כגון רווח והפסד לא ממומשים והערכת סיכון חיסול. ערבוב שדות מחיר יכול לגרום לבלבול בין תנועות חשבון שונות.

לדוגמה, אם לונג של BTC אחד משלם 0.125 USDC במימון במשך שעה, ובאותה שעה שינוי המחיר יצר רווח של 20 USDC לפי הביצוע, יש לרשום רווח מחיר של +20, מימון של −0.125 ועמלות בשורות נפרדות. שורט יכול לקבל מימון חיובי ובכל זאת לספוג הפסד מחיר גדול יותר.

ממשק ה-API של Hyperliquid מפריד בין הקשר נכסים נוכחי, שיעורי מימון היסטוריים והיסטוריית המימון של המשתמש. רשומת משתמש עשויה לכלול זמן אירוע, מטבע, גודל פוזיציה חתום, שיעור שהוחל וסכום ב-USDC. כדי לאמת מה עבר בפועל, בדקו את חותמת הזמן ואת שדה usdc, ולא רק אומדן שמוצג מראש. predictedFundings הוא תחזית לאירוע עתידי וכולל את מועד המימון הבא; הוא אינו תשלום שכבר נרשם. התיעוד מציין שהשאילתה זמינה רק ל-perp DEX הראשון. ראו את מדריך ה-API לחוזים תמידיים.

הנוסחה שלמעלה מתארת חוזים תמידיים רגילים שמקושרים לאורקל ספוט. לפי התיעוד, לחוזי HIP-3 שמופעלים בידי בונים יש נוסחת פרמיה אחרת ומהירה יותר בתגובתה. היא משווה את ממוצע מחירי ההשפעה לאורקל, והמפעיל יכול לקבוע מכפיל לשיעור המימון ורכיב ריבית. לכן אין להציב שיעור HIP-3 ישירות בנוסחה הרגילה בלי לבדוק את כללי השוק.

גם Hyperps שונים: במקום להסתמך על אורקל חיצוני רגיל, הם משתמשים בממוצע נע של מחיר הסימון שלהם כייחוס למימון. לפני החישוב, זהו אם מדובר בחוזה רגיל, שוק HIP-3 או Hyperps. תיעוד Hyperps מתאר את שיטת הייחוס והחישוב החלופית. פרטי יחידות החוזה והבטחונות מופיעים במפרט החוזים, ולהבדל הכללי בין מבנה ליניארי להופכי ראו השוואת חוזים ליניאריים והופכיים.

החזקת נכס ספוט לצד שורט בחוזה דומה יכולה לצמצם חשיפה כיוונית ואולי לקבל מימון חיובי, אך היא אינה מבטיחה ארביטראז'. המימון יכול לרדת או להפוך לשלילי, והבסיס בין הספוט לחוזה יכול להשתנות. מרווח קנייה-מכירה, החלקה, עמלות ועלויות שמירה או העברה משפיעים על התוצאה. גם פוזיציה שמקבלת מימון יכולה להגיע לחיסול בעקבות תזוזת בסיס או לחץ על הבטחונות.

הכפלת השיעור הנוכחי בתקופת החזקה מתעלמת מההנחה שכל השיעורים העתידיים יישארו קבועים. בהשוואה בין שיעורים שנתיים, התאימו את מרווח התשלום, אופן הצגת השיעור, מחיר הייחוס וסוג המוצר. מדריך עלויות המסחר בחוזים תמידיים מפריד בין ביצועים, עמלות ומימון.

1. שוק וסמל: חוזה רגיל, HIP-3 או Hyperps
2. תקופת השיעור: תוצאה לשמונה שעות או שיעור שעתי שהוחל
3. כיוון התשלום: סימן השיעור יחד עם צד הפוזיציה
4. ערך הייחוס: גודל, מחיר האורקל בזמן האירוע ונכס הרישום
5. חותמת זמן: אירוע צפוי לעומת רישום שבוצע בזמן UTC
6. תפקיד המחיר: אורקל לחישוב המימון לעומת סימון לניהול סיכון
7. תזרימים אחרים: רווח ביצוע, עמלות, בטחונות ומימון

רשימה זו עוזרת להסביר תנועה קודמת בחשבון או להשוות שיעורים. היא אינה המלצה להשתמש ב-Hyperliquid או לבצע עסקה. בדקו את מפרט השוק ואת הרישום בפועל לפני הסתמכות על חישוב.