חוזים עתידיים לעומת חוזי forward: הבדלים מרכזיים

חוזה עתידי מציין יחידה מתוקננת, תהליך מסירה או סליקה, פקיעה רשומה וכללי בורסה. סוחר בוחר מבין החוזים הרשומים במקום לנהל משא ומתן על כל תנאי כלכלי.

חוזה forward יכול להיות מותאם לתאריך, סכום, דרגה, מקום או מוסכמת סליקה מסוימים. הגמישות יכולה להתאים לחשיפה תפעולית, אך גם הופכת את החוזה לפחות בר־החלפה ומקשרת את בקרות הסיכון שלו לקשר הדו־צדדי.

אף תווית אינה אומרת אם פוזיציה נבונה. השאלה הרלוונטית היא אם הכמות, מחיר האסמכתה, המועד, שיטת הסליקה והתנאים המשפטיים מקזזים את החשיפה שמנהלים.

חוזים עתידיים משתמשים במחיר סליקה של הבורסה כדי לחשב רווחים והפסדים יומיים. חשבון מפסיד יכול להידרש להפקיד מרג'ין וריאציה לפני הפקיעה, בעוד שחשבון מרוויח מקבל את הסכום המקביל.

תנועת מזומן יומית זו יכולה להפוך גידור ליעיל כלכלית אך תובעני תפעולית. יצרן עם גידור שורט רווחי עדיין יכול להזדקק לנזילות במקום אחר כאשר פוזיציית החוזים העתידיים נעה נגדו לפני מכירת המלאי הפיזי.

גם לחוזי forward יכולות להיות קריאות בטוחה, במיוחד תחת הסכם תמיכה באשראי. עם זאת, הערכת השווי, מכניקת המרג'ין, הספים ותנאי הסגירה שלהם נובעים מהמסמכים הדו־צדדיים ולא מתהליך סליקה אחיד של בורסה.

סליקה מרכזית ומרג'ין נועדו לנהל ביצועי צד נגדי בחוזים עתידיים מסולקים. הם אינם מסירים סיכון שוק, סיכון נזילות, סיכון בסיס או את האפשרות שגידור לא יתאים לעסקה הפיזית שתתרחש בסוף.

חוזה forward דו־צדדי נושא את תנאי האשראי שעליהם הצדדים הסכימו. לכן אשראי צד נגדי, מחלוקות בטוחה ותנאי סגירה חשובים לצד תנועת השוק.

גם חוזה בורסאי יכול להיות לא נזיל בחודש רחוק או לכלול מפרט שאינו מתאים היטב לחשיפה העסקית. סליקה היא מנגנון לניהול סיכון, לא ערובה למחיר יציאה נוח.

חלק מהחוזים העתידיים וחוזי forward מסולקים במזומן; אחרים מאפשרים או דורשים מסירה פיזית. שם חוזה לבדו אינו קובע תשלום סופי, מקום מסירה, יום מסחר אחרון, תהליך הודעה או מגבלות פוזיציה.

קראו את המפרט לפני החזקת פוזיציה סמוך לפקיעה. המסלול התפעולי יכול להיות שונה מאוד בין חוזי מדדי מניות, ריבית, אנרגיה, חקלאות, מטבעות ומתכות.

אותה זהירות חלה על אישור forward: אמתו את שער האסמכתה, תאריך הקביעה, תאריך התשלום, מטבע הסליקה ומה קורה במקרה של הפרעה בשוק.

התחילו בתאריך ובכמות החשיפה, ואז השוו מועד, מחיר אסמכתה, התנהגות בסיס, יכולת לעמוד במרג'ין, נזילות ומכניקת סגירה. עלות מצוטטת נמוכה יותר יכולה להתקזז בצורכי מימון או בהתאמה גרועה.

שמרו באותה רשומה את מחיר החוזים העתידיים, אסמכתת הספוט או הפיזי, מכפיל החוזה, שינויי הבטוחה והכמות שנותרה. כך אפשר להבדיל בין P&L שוק לבין אי־התאמת בסיס או מגבלת מזומן תפעולית.