אמון הצרכנים בארה״ב: Conference Board מול מדד מישיגן

בדיווחים בתקשורת מכנים לעיתים קרובות את שתי ההודעות „אמון הצרכנים”, אך זהו שם לנושא רחב ולא לנתון סטטיסטי משותף. סקר Consumer Confidence Survey של Conference Board ו־Surveys of Consumers של אוניברסיטת מישיגן הם סקרים שתוכננו בנפרד, ולכל אחד שאלות ומדדים משולבים משלו. Conference Board מפרסם את Consumer Confidence Index, את Present Situation Index ואת Expectations Index. מישיגן מפרסמת את Index of Consumer Sentiment, את Index of Current Economic Conditions ואת Index of Consumer Expectations. כל מדד מסכם תשובות מהסקר שלו; אף אחד מהם אינו ספירה ממשלתית רשמית של רכישות או הכנסות משקי בית.

גם השמות השונים מרמזים על דגשים שונים. מדד Conference Board כולל הערכות של מצב העסקים והתעסוקה כיום, לצד ציפיות לעוד שישה חודשים לגבי מצב העסקים, התעסוקה וההכנסה המשפחתית הכוללת. חמש שאלות הסנטימנט של מישיגן עוסקות במצב הכספי של משק הבית, בהשקפות קצרות וארוכות טווח על התנאים העסקיים במדינה, ובשאלה אם זה זמן טוב לרכוש מוצרי צריכה בני־קיימא מרכזיים לבית. שני הארגונים מסבירים את המרכיבים ב[הערה הטכנית על הסקר]({source:conferenceBoardConsumerConfidenceTechnicalNote}) וב[תיעוד חישוב המדד]({source:umichConsumerSentimentIndexCalculations}).

לכן פרסומים של אותו חודש יכולים להצביע על כיוונים שונים בלי שאחד מהם שגוי. משיבים עשויים להיות חיוביים יותר לגבי משרות כיום ובו בזמן לדאוג יותר למצב הכספי של משק הבית בשנה הקרובה. כל מדד נותן לתשובות האלה משקל וטווח זמן אחרים. לפני שמפרשים כותרת, בררו לאיזה סקר, רכיב, חודש ייחוס וגרסת נתונים המספר מתייחס.

מדד Consumer Confidence Index של Conference Board מבוסס על חמש שאלות. שתיים מהן עוסקות בתנאים העסקיים ובתנאי התעסוקה כיום. שלוש האחרות שואלות מה יהיו התנאים העסקיים, התעסוקה וההכנסה המשפחתית הכוללת בעוד שישה חודשים. Present Situation Index הוא הממוצע של מדדי שתי שאלות המצב הנוכחי; Expectations Index הוא הממוצע של מדדי שלוש השאלות הצופות קדימה. ה־CCI הכללי הוא הממוצע של כל חמשת המדדים. [ההערה הטכנית של Conference Board]({source:conferenceBoardConsumerConfidenceTechnicalNote}) מתעדת את השאלות ואת שיטת הבנייה.

בכל שאלה אפשר לבחור תשובה חיובית, שלילית או ניטרלית. ההערה הטכנית מתארת את שיעורי התשובות לאחר התאמה עונתית וערך יחסי, המחושב על ידי חלוקת התשובות החיוביות בסכום התשובות החיוביות והשליליות. לאחר מכן ממירים את ערך כל שאלה למדד ביחס לממוצע שלה בשנת 1985, וממוצעים את מדדי הרכיבים כדי לקבל את המדדים הכלליים. לכן תשובה ניטרלית אינה נכנסת למכנה של הערך היחסי באותו אופן כמו תשובה חיובית או שלילית.

המדד מסכם תשובות לסקר; הוא אינו שיעור משקי הבית שמרגישים בטוחים. קריאת CCI של 100 אינה אומרת ש־100% מהמשיבים אופטימיים, ועלייה של חמש נקודות מדד אינה שינוי של חמש נקודות אחוז בעמדות משקי הבית. [עמוד הסדרה הנוכחית]({source:conferenceBoardConsumerConfidenceSeries}) מציג את המדד האמריקאי ואת סולם הייחוס שלו, 1985=100. שנת הבסיס מספקת נקודת השוואה לסדרה, אך אינה הופכת את המדד להסתברות או לסכום הוצאות.

Index of Consumer Sentiment (ICS) של אוניברסיטת מישיגן מבוסס על חמש שאלות אחרות. הן שואלות אם מצבו הכספי של משק הבית השתפר או הורע לעומת שנה קודם לכן; אם מצבו הכספי יהיה טוב יותר, גרוע יותר או בערך כפי שהוא כיום בעוד שנה; מה צפוי להיות מצב הכלכלה הלאומית בשנה הקרובה; האם כחמש השנים הבאות יהיו תקופה ממושכת של שגשוג או תקופות של אבטלה נרחבת; והאם עכשיו זמן טוב או רע לרכוש מוצרי צריכה בני־קיימא מרכזיים לבית. מישיגן מפרסמת בנפרד גם את מדד Current Economic Conditions ואת מדד Consumer Expectations, המבוססים על תתי־קבוצות של השאלות. [תיאור הסקר]({source:umichSurveysConsumerDescription}) מסביר את השאלון הרחב יותר.

לכל שאלת מדד מישיגן מחשבת ציון יחסי: אחוז התשובות החיוביות פחות אחוז התשובות השליליות, ועוד 100. היא מעגלת את חמשת הציונים למספרים שלמים, מחברת אותם, מחלקת ב־6.7558 ומוסיפה 2.0. הקבועים משמרים את הסולם ההיסטורי של הסדרה ואת ההתאמה לתכנון המדגם. [דף החישוב הרשמי של המדד]({source:umichConsumerSentimentIndexCalculations}) מציג את הנוסחה ואת החישובים הנפרדים לשני המדדים המשניים.

לכן ה־ICS הראשי אינו רק CCI בשם אחר. הוא כולל את השינוי במצב הכספי של משק הבית בעבר ואת הציפיות לעתיד, את התחזית ארוכת הטווח לתנאים הלאומיים ואת הערכת משק הבית אם כדאי כיום לרכוש מוצרים בני־קיימא. [תיאור הסקר של מישיגן]({source:umichSurveysConsumerDescription}) מבהיר שמדד הסנטימנט הוא רק מדד מסכם אחד מתוך מערך רחב יותר של שאלות חודשיות. כותרת המדד אינה כוללת כל תשובה בשאלון.

סדרת Conference Board משתמשת בשנת 1985 כשנת ייחוס, ואילו מדד הסנטימנט של מישיגן מכויל לתקופת הבסיס של 1966. חשוב מכך, המדדים מתחילים מתשובות שונות וממירים אותן בדרכים שונות. Conference Board מחשב ערך יחסי לכל שאלה — התשובות החיוביות חלקי סך התשובות החיוביות והשליליות — ואז מתרגם אותו למדד ביחס לבסיס. מישיגן מחסרת את התשובות השליליות מהחיוביות, מוסיפה קבוע ומחילה מקדם סולם משלה. מספרים דומים למראה אינם מעידים שהעמדות שמאחוריהם זהות.

לדוגמה, נניח שבתרשים מופיעה קריאה היפותטית של 92 ל־Conference Board וקריאה היפותטית של 58 למישיגן באותו חודש. לא נכון להסיק שהערך של Conference Board מצביע על אמון רב יותר רק משום ש־92 גדול מ־58, או שהאמון שונה ב־34 נקודות. המספרים שייכים לסולמות שונים. ערך מתחת ל־100 נמוך מרמת תקופת הבסיס של אותו מדד לפי שיטת הבנייה שלו; הוא אינו אומר שפחות מ־100% ממשקי הבית אופטימיים.

שינויים בתוך כל סדרה מועילים יותר מהשוואת רמות בין סדרות, אבל גם שינוי בנקודות אינו שינוי באחוז האמון. עלייה במדד Conference Board מ־90 ל־93 היא עלייה של שלוש נקודות מדד, לא עלייה של 3% במספר משקי הבית הבטוחים. כדי להשוות בין הסקרים, תארו בנפרד את הכיוון ואת הרכיבים של כל אחד, ובדקו אם נוסח השאלות, טווח הזמן ומועד הפרסום מסבירים את ההבדל.

הסקרים שואלים על אופקי זמן שונים. רכיבי הציפיות של Conference Board מתמקדים בששת החודשים הבאים. מישיגן שואלת על מצבו הכספי של משק הבית בעוד שנה, על התנאים העסקיים הלאומיים בשנה הבאה ועל התנאים העסקיים בטווח ארוך יותר של כחמש שנים. משיב יכול לדאוג לתחזית הרחוקה ובכל זאת לצפות שהגיוס לעבודה יחזיק מעמד בטווח הקרוב, או להפך. תשובה כזו יכולה להשפיע אחרת על שני המדדים המשולבים.

גם השאלות על התנאים הנוכחיים שונות. Conference Board שואל על התנאים העסקיים והתעסוקתיים בהווה. תת־המדד Current Economic Conditions של מישיגן משלב השוואה של מצבו הכספי של משק הבית לשנה הקודמת עם שאלה על קניית מוצרי צריכה בני־קיימא מרכזיים. תפיסת הזמינות של משרות, המצב הכספי האישי כיום והנכונות לבצע רכישה גדולה אינם חייבים להשתנות יחד. אינפלציה, עלויות אשראי, אי־ודאות בהכנסה ועיתוי הרכישות המתוכננות עשויים להשפיע על התשובות בערוצים שונים.

גם נוסחאות המדדים משקללות דפוסי תשובות באופן שונה. Conference Board מחשב ממוצע של חמישה מדדי שאלות: שניים במדד Present Situation ושלושה ב־Expectations. החישוב הראשי של מישיגן משלב חמישה ציונים יחסיים מעוגלים, ולשני המדדים המשניים יש קבוצות שאלות וקבועי סולם משלהם. מכיוון שהתשובות, הקבוצות, תכנון המדגם, המשקולות והמרות הסולם שונים, אין למצע או לחסר את השינויים החודשיים כדי ליצור מספר חדש של „אמון אמיתי”.

תנודות דגימה וכללי פרסום הם סיבות נוספות שלא לייחס משמעות מופרזת לחודש אחד. שני המדדים אומדים עמדות מתוך תשובות לסקר, ולכן שינויים קטנים יכולים לנבוע בחלקם מהמשפחות שענו. בדקו בפרסום המקורי את מועד הפרסום, ערכים ראשוניים לעומת סופיים, התאמה עונתית ועדכונים מאוחרים. [השאלות הנפוצות של מישיגן]({source:umichSurveysConsumerFaq}) מפנות למסמכים הטכניים על השאלות והחישוב; ההערה הטכנית של Conference Board מתארת את התאמת התשובות ותהליך הפרסום שלו. בעת ההשוואה, שמרו את גרסת הנתונים של כל סדרה.

<!-- learn:illustration -->

נניח, כדוגמה היפותטית בלבד, שמדד Expectations של Conference Board יורד בארבע נקודות ואילו ה־ICS של מישיגן עולה בשתיים. אל תחברו את השינויים לעלייה ממוצעת ואל תקבעו שאחד הסקרים טעה. תחילה בדקו איזה רכיב השתנה: המדד של Conference Board עשוי לשקף ציפיות לשישה חודשים לגבי משרות, עסקים או הכנסה משפחתית, ואילו המדד הראשי של מישיגן עשוי להגיב גם למצב הכספי הנוכחי של משקי הבית, לתנאים לקניית מוצרים בני־קיימא ולציפיות ארוכות טווח לגבי המדינה.

לאחר מכן בדקו את טבלאות הרכיבים ואת שיעורי התשובות הבסיסיים, ולא רק את המדד הכללי. האם התנאים הנוכחיים השתפרו בזמן שהציפיות נחלשו? האם משקי הבית נעשו פחות שליליים, או שהתשובות החיוביות אכן גדלו? מדד משולב יכול להשתנות כאשר רכיבים שונים מקזזים זה את זה. נוסחת מישיגן — שיעור תשובות חיוביות פחות שליליות — והמרת הערך היחסי של Conference Board אינן שיעורי תשובה שאפשר להחליף ביניהם.

לאחר מכן השוו כל סקר לנתונים שמודדים את התוצאה שמעניינת אתכם. אם השאלה היא כמה משקי הבית הוציאו בפועל, בדקו סדרות הוצאה כמו [Personal Consumption Expenditures]({source:beaPersonalConsumptionExpenditures}) של BEA, במקום להתייחס לאמון כהוצאה. אם השאלה היא גיוס עובדים או זמינות משרות, השוו את ציפיות הסקר לפרסומי שוק העבודה ולהגדרות שלהם. מדד סנטימנט יכול להוסיף הקשר לתפיסות או לכוונות, אך אינו מזהה לבדו את הסיבה לשינוי במכירות, בתעסוקה או בהכנסה בפועל.

עמדות הצרכנים יכולות לתאר כיצד משקי הבית רואים את מצבם הכספי ואת הכלכלה. סקר מישיגן בוחן במפורש כיצד עמדות קשורות להחלטות כמו חיסכון, נטילת אשראי או קניות לפי שיקול דעת. אבל תשובת סקר אינה תיעוד של רכישה. משק בית יכול לדווח על חשש ובכל זאת להמשיך לשלם על מזון, חשמל ושכר דירה, שהם צרכים בסיסיים; משק בית אחר יכול להיות אופטימי אך לדחות קניית מכונית או מכשיר חשמלי משום שהאשראי יקר. מחירים, הכנסה, חוב, עושר, זמינות אשראי ונסיבות המשפחה משפיעים על ההוצאות.

אותה זהירות חלה על טענות לגבי מיתון. ירידה במדד הציפיות עשויה להיות אות אזהרה ששווה לבדוק, אך סף מסוים או ירידה חודשית אחת אינם מוכיחים שמיתון החל או יתרחש. מדד משולב אינו מגלה לבדו מה גרם לשינוי בעמדות המשיבים, אם השינוי זמני או כיצד חברות ומשקי בית יפעלו. תיארוך מיתון והערכה כלכלית מחייבים מגוון רחב יותר של נתונים בפועל ושיטה אנליטית מוגדרת.

השתמשו במדדי הסקר כנתון אחד לצד נתוני תעסוקה, הכנסה, ייצור והוצאות. התאימו את המדד לשאלה: מדד סנטימנט רחב מסכם עמדות, ורכיב שלו יכול למקד את תשומת הלב בתנאים הנוכחיים או בציפיות. השאירו גלויים את חודש הייחוס ואת גרסת הפרסום, ואל תשתמשו במדד סקר כטריגר להשקעה או כתחזית עם שיעור הצלחה מובטח.

השתמשו ב־Consumer Confidence Index של Conference Board אם אתם רוצים מדד משולב של הערכות המצב הנוכחי בעסקים ובתעסוקה יחד עם תחזית לשישה חודשים לגבי עסקים, משרות והכנסה משפחתית. מדדי Present Situation ו־Expectations עוזרים להפריד בין שני הטווחים. השתמשו ב־Index of Consumer Sentiment של מישיגן אם אתם רוצים מדד בן חמש שאלות הכולל גם השוואות פיננסיות של משקי בית, תנאים לקניית מוצרים בני־קיימא ותחזיות לאומיות בכמה אופקי זמן. מדדי המשנה Current Economic Conditions ו־Consumer Expectations מציגים חלוקה אחרת.

להשוואה ישירה, רשמו את שם המדד, הרכיב, חודש הייחוס, תאריך הפרסום, גרסת הנתונים והסולם לפני שמשווים שינויים לאורך זמן. השוו כל סדרה להיסטוריה שלה, ולא את הרמה הגולמית של אחת לרמה של האחרת. קראו את הגדרות השאלות לפני שאתם מתרגמים שינוי לטענה על קונים, עובדים או הכלכלה.

אם השאלה המעשית היא כמה הצרכנים הוציאו בפועל, השלימו את ההקשר מהסקרים בנתוני PCE של BEA או בנתוני המכירות הקמעונאיות של Census Bureau. המדריך על מכירות קמעונאיות לעומת PCE מסביר מדוע לסדרות ההוצאה בפועל יש כיסוי שונה. לשינויי מחירים שעשויים לעצב את תפיסת משקי הבית, ראו CPI, PCE ומדד מחירי התוצר. להקשר של שוק העבודה ראו משרות CES ממעסיקים לעומת תעסוקת CPS ממשקי בית. השוואות אלה שומרות על עמדות, רכישות, מחירים ותעסוקה בתחומים הסטטיסטיים המתאימים להם.