מהו אפקט עקומת J? פיחות מטבע ומאזן הסחר

אפקט עקומת J מתאר אפשרות שמאזן הסחר ינוע תחילה לעבר גירעון גדול יותר או עודף קטן יותר אחרי פיחות, ובהמשך ישתפר ככל שכמויות היצוא והיבוא יסתגלו. בתרשים שבו הזמן בציר האופקי ומאזן הסחר בציר האנכי, רצף כזה עשוי להיראות כמו האות J. השם מתאר צורה אפשרית של נתונים; הוא אינו אומר שכל פיחות יוביל בהכרח לאותו רצף.

המנגנון נשען על כך שמחירים וכמויות אינם משתנים באותו קצב. שינוי בשער החליפין עשוי להשפיע על המחירים והערכים המקומיים של יבוא ויצוא לפני שמשקי בית וחברות משנים את כמויות הקנייה והמכירה. בהמשך, אם קונים מגיבים למחירים היחסיים החדשים, היקפי היצוא והיבוא עשויים להשתנות. לכן השפעת המחיר הראשונית והשפעת הכמות המאוחרת עשויות לדחוף את מאזן הסחר לכיוונים שונים. חומר של קרן המטבע מציג את עקומת J כמסלול אפשרי ומושהה; התרשים הקלאסי שלה נשען במפורש על הנחות לגבי תגובות מחירים וכמויות, ולא על חוק אוניברסלי. {source:imfJCurve1979} {source:imfWEO2007ExchangeRates}

נניח ששער החליפין מציין כמה יחידות של המטבע המקומי דרושות ליחידה אחת של מטבע זר. אם השער עולה מ־1.00 ל־1.10, יחידה של מטבע זר עולה כעת 10% יותר במטבע המקומי; המטבע המקומי פוחת ביחס אליו. אם מציגים את השער בכיוון ההפוך, המספר ינוע לכיוון האחר. לכן יש לציין את שיטת הציטוט לפני שאומרים שמטבע התחזק או נחלש.

ירידה בשווי המטבע הנקבעת בשוק נקראת בדרך כלל פיחות או החלשות. הורדה של שער חליפין קבוע או מנוהל בידי ממשלה או בנק מרכזי נקראת לעיתים פיחות יזום (devaluation). המונחים מתארים הסדרי שער שונים, אף שמחקרים ותרגומים מסוימים משתמשים בהם באופן לא מדויק. כאן מדובר בשינוי במחיר היחסי של מטבעות ובהתאמת המסחר, ולא בהמלצה על מדיניות מסוימת.

מאזן סחר הוא היצוא פחות היבוא בתקופה נתונה, תוך ציון אם הכיסוי כולל מוצרים בלבד או מוצרים ושירותים. מיד לאחר פיחות, הזמנות קיימות, לוחות אספקה ומחירים עשויים להשתנות באיטיות. אם מחירי היבוא במטבע המקומי עולים וכמויות היבוא נשארות דומות, חשבון היבוא עשוי לגדול לפני שקונים מוצאים חלופות או מצמצמים רכישות. גם לכמות המבוקשת של היצוא בידי קונים זרים עשוי לקחת זמן לגדול.

התוצאה תלויה בחוזים ובמטבע שבו נקובים החשבוניות והמחירים. אם מחירי היצוא קשיחים במטבע היצואן, קונים בחו״ל עשויים לראות מחיר נמוך יותר אחרי הפיחות, בזמן שהיצואן מקבל בתחילה סכום מקומי דומה לכל יחידה. אם המחיר נקוב במטבע הקונה, דפוס המחיר וההכנסה שונה. גם מעבר שער החליפין למחירי היבוא עשוי להיות חלקי או מושהה. האיור של קרן המטבע מ־1979 מציג רצף אפשרי שבו מחירי היבוא המקומיים משתנים לפני הכמויות, אך הוא בנוי על הנחות מסוימות ואינו תצפית שמתאימה לכל מדינה. {source:imfJCurve1979} {source:imfWEO2007ExchangeRates}

נדמיין כלכלה קטנה שבה תקבולי היצוא הם 100 יחידות מטבע מקומי ותשלומי היבוא הם 120 יחידות בתקופה. מאזן הסחר הוא 100 − 120 = −20. לשם המחשה פשוטה, נניח שבתחילה יחידה אחת של מטבע זר עולה יחידה אחת של המטבע המקומי, שהמוצרים המיובאים נקובים במטבע זר, ושהחוזים והכמויות אינם משתנים מיד.

לאחר הפיחות שער החליפין עולה ל־1.10 יחידות מטבע מקומי ליחידת מטבע זר. אם נפח היבוא ומחירו במטבע זר נשארים קבועים, חשבון היבוא של 120 יחידות עולה ל־132 במטבע המקומי. בשורה האחרונה נניח שנפח היצוא גדל ב־20% כשהתקבול המקומי ליחידה נשאר קבוע, ושנפח היבוא קטן ב־10%. הוצאות היבוא הן אז 108 יחידות במטבע זר × 1.10 = 118.8 יחידות מקומיות. במודל המפושט הזה המאזן משתפר מ־−32 ל־+1.2.

כל הערכים בטבלה מומצאים. הדוגמה מניחה מעבר מלא של שער החליפין לחשבון היבוא המקומי, תקבול מקומי קבוע ליחידת יצוא, היעדר שינויי מחיר או ביקוש אחרים, ותגובות מסוימות בכמויות. אין מדובר בתחזית, באומדן אמפירי או בתוצאה הצפויה למדינה אמיתית. שערי חיוב, חוזים, ביקוש או מגבלות היצע אחרים עשויים להוביל למסלול שונה.

גם עלויות היצואנים עלולות לעלות: חברות התלויות בחומרים או באנרגיה מיובאים עשויות לראות את מחירי התשומות שלהן עולים אחרי הפיחות, וכך חלק מיתרון המחיר לקונים זרים מתקזז. אותו שינוי מטבע יכול להשפיע במקביל על עלויות הייצור, מחירי היצוא והכמויות. מידת התלות בתשומות מיובאות חשובה. {source:imfOilExportersAdjustment2016}

גמישות היא מדד לעוצמת התגובה של הכמות המבוקשת לשינוי במחיר היחסי. אם לקונים יש מעט חלופות בטווח הקצר, היקף היבוא עשוי כמעט לא להשתנות גם כשהמחיר המקומי עולה. לאורך זמן קונים עשויים להחליף ספקים, לתכנן מוצרים מחדש או לצמצם צריכה; יצואנים עשויים להיכנס לשווקים חדשים או להרחיב ייצור. העיתוי והגודל של התגובות חשובים לצד ערכי הסחר הראשוניים. {source:imfWEO2007ExchangeRates}

בגרסה הלימודית שבה חשבון הסחר מאוזן בתחילה ושער החליפין עובר במלואו למחירים, תנאי מרשל–לרנר קובע שסכום הערכים המוחלטים של גמישויות הביקוש ליצוא וליבוא ביחס למחיר צריך להיות גדול מאחת כדי שפיחות ישפר את מאזן הסחר בטווח הארוך. מאזן התחלתי לא מאוזן, מעבר חלקי או מעבר שאינו אחיד משנים את החישוב. לכן התנאי אינו תחזית אוניברסלית במשפט אחד. {source:imfWEO2007ExchangeRates}

גם כשהמחירים היחסיים משתנים, קונים לא תמיד יכולים להחליף ספק במהירות. לחברות עשויים להיות מחזורי ייצור ארוכים, מגבלות קיבולת, תשומות ייחודיות או חוזים שנקבעו חודשים מראש. למשקי בית עשויות להיות מעט חלופות ליבוא חיוני. יצואנים זקוקים לזמן כדי להוסיף משמרות, להשיג תשומות או למצוא קונים חדשים. פיגורים אלה מעכבים תגובות בכמויות, ובמקביל ביקוש עולמי, הכנסה מקומית, מחירי סחורות ועלויות שילוח יכולים גם הם להשפיע על המאזן.

לכן אחרי פיחות עשויים להופיע שיפור, הידרדרות ממושכת, שינוי קטן או רצף אחר. הכינוי עקומת J מתאר את הצורה של מסלול שנמדד; הוא אינו מוכיח ששער החליפין לבדו גרם לו או שהכמויות ישתנו לבסוף במידה שתהפוך את התנועה הראשונית.

ערכי סחר שמפורסמים הם לעיתים קרובות נומינליים: סכומי המטבע יכולים להשתנות כשהמחירים או שער החליפין משתנים, גם לפני שהכמות הפיזית של הסחר זזה. מדד נפח מנסה להפריד את השינוי במחירים, אך תלוי במדד ובשיטת ניכוי המחירים. טענה על עקומת J צריכה לציין אם היא עוקבת אחר ערכי סחר או אחר נפחים, ואם המאזן מדווח במטבע מקומי. {source:imfWEO2007ExchangeRates}

אומדן ממדינה שבה משטר שער החליפין היה שונה עלול להשתנות אחרי שבר מבני או שינוי בתמהיל המוצרים. חלק מהמחקרים מוצאים תגובות שונות בתקופות של התחזקות ושל היחלשות המטבע, ולא מקדם קבוע אחד. יש לבדוק אם המחקר בחן שינויים כאלה לפני שמחילים את תוצאותיו על תקופה אחרת. {source:imfTurkeyTradeBalance2019}

מאמר עבודה של קרן המטבע משנת 2004 על קרואטיה העריך תגובות קצרות וארוכות טווח באמצעות מודלים חלופיים ומדדים שונים של שער חליפין אפקטיבי ריאלי, ודיווח על עדות לעקומת J במקרה זה. מאמר של קרן המטבע על טורקיה בחן תקופה אחרת ומצא ששער החליפין האפקטיבי הריאלי היה רלוונטי להתאמת מאזן הסחר, אך השפעתו הייתה א־סימטרית ולעיתים קרובות קטנה מפער צמיחת ההכנסה בין שותפות הסחר. הממצאים מתארים מדגמים, שיטות ותקופות מסוימים; הם אינם לוח זמנים למדינה אחרת. {source:imfCroatiaJCurve2004} {source:imfTurkeyTradeBalance2019}

ההשפעות יכולות להשתנות גם לפי הרכב היצוא והיבוא של מדינה. מחקר על יצואניות נפט מצא שהשפעת שער החליפין על יתרות החוץ עשויה להיות קטנה במדינות שתלויות מאוד בנפט, בעוד שבמדגם המוגבל שנבדק למדיניות פיסקלית היה תפקיד גדול יותר. ליצואניות נפט יש מאפיינים מיוחדים של הכנסות, תמחור וייצור, ולכן אין להכליל את המאמר לכל היצואניות. הוא ממחיש שאותו שינוי באחוזים במטבע אינו מבטיח אותה תגובת סחר. {source:imfOilExportersAdjustment2016}

כשקוראים טענה אמפירית, בדקו איזו יתרה נמדדת, אם מדד שער החליפין נומינלי או ריאלי ואפקטיבי, באיזה מטבע נקבעים מחירי החשבוניות ומה מבנה הפיגורים במודל. בדקו גם אם התוצאה מתייחסת למוצרים או למוצרים ולשירותים, אם היא מביאה בחשבון שינויים בהכנסה ובמחירי סחורות, וכמה משינוי שער החליפין נכלל במדגם. גרף יחיד או אומדן ממדינה אחת אינם יכולים לענות על כל השאלות האלה.

מאזן הסחר רושם יצוא פחות יבוא בקטגוריית סחר מוגדרת. החשבון השוטף רחב יותר: לפי הגדרות מאזן התשלומים הוא כולל גם תזרימי הכנסה והעברות שוטפות. לכן טענה על עקומת J בסחר במוצרים אינה מתארת אוטומטית שירותים, הכנסות מהשקעות, העברות אישיות או את החשבון השוטף כולו. הסקירה של קרן המטבע מסבירה את ההבחנה החשבונאית וגם קושרת את החשבון השוטף לחיסכון ולהשקעה הלאומיים. {source:imfCurrentAccountDeficits}

שינויי שער חליפין עשויים להשפיע על ערך הסחר במטבע המקומי ועל הכמויות שנרשמות, אך החשבון השוטף משקף גם תשלומי הכנסה, העברות ותזרימים אחרים. לכן החשבון השוטף עשוי לנוע אחרת ממאזן הסחר בסחורות. להרחבה על גבולות החשבונאות, ראו מה ההבדל בין החשבון השוטף למאזן המסחרי?.

ממצא אמפירי על עקומת J תלוי גם בחלון התצפית. מחקר עשוי לזהות הידרדרות ראשונית אך לא להספיק לתעד התאוששות מלאה לפני סוף המדגם. מחקרים משתמשים בתדירויות נתונים, מדדי שער חליפין, הגדרות סחר, משתני בקרה ומבני פיגורים שונים. יש להשוות מדדים דומים ולקרוא את כל המדגם לפני שמתייחסים למסלול המותאם כלוח זמנים כללי. {source:imfCroatiaJCurve2004} {source:imfTurkeyTradeBalance2019}

תרשים של לפני ואחרי אינו מזהה לבדו את השפעת שער החליפין. אומדן אמין צריך להביא בחשבון הכנסה מקומית והכנסת שותפות הסחר, מחירים עולמיים ושינויי מדיניות או היצע שהתרחשו במקביל, וכן להסביר באיזה מודל או השוואה נאמד מה שהיה קורה אחרת. המחקר על טורקיה מצא שצמיחת ההכנסה של שותפות הסחר עשויה לקזז את התרומה המוערכת של שער החליפין הריאלי. {source:imfTurkeyTradeBalance2019}

התחילו בסדרה המדויקת ובכיוון הציטוט של שער החליפין. שאלו אם הטענה עוסקת בערכים נומינליים או בסחר מתוקן לנפח, במוצרים בלבד או במוצרים ובשירותים, במאזן דו־צדדי או כולל, ובמטבע המקומי או ביחידה אחרת. לאחר מכן זהו את מועד האירוע ואת התקופה שמוגדרת כמסלול J. מאזן נומינלי עשוי להשתנות בגלל מחירים גם לפני שינוי בכמויות.

לאחר מכן חפשו השוואה שמפרידה בין ערוץ שער החליפין לבין שינויים אחרים בביקוש ובהיצע. פיחות עשוי להתרחש לצד עלייה או ירידה בהוצאות משקי הבית, זעזוע במחירי סחורות, שינוי במס, מיתון במדינת שותפה או שינוי בגישה לתשומות מיובאות. המסלול של היתרה לבדו אינו מזהה איזה גורם גרם לכל חלק בתנועה.

לבסוף, התייחסו לעקומת J כהסבר מותנה ולא כתחזית. שוויון כוח הקנייה ושער החליפין בשוק: מה מלמדות השוואות תמ״ג? מבחין בין התאמות ברמות מחירים לבין שערי מטבע בשוק; אף אחד מהם אינו מנבא לבדו את מאזן הסחר. תנאי הסחר לעומת מאזן הסחר: מחירים אינם ערכי סחר מבחין בין מחירי יצוא ויבוא יחסיים לבין ערכי סחר שנרשמו. שלבו את המדדים עם נפחי הסחר, הנחות המחקר וההקשר הכלכלי של המדינה לפני הסקת מסקנה.