רצועות בולינגר: קריאת %B ו-BandWidth מבלי להתייחס ל"כיווץ" (Squeeze) כאל איתות מסחר

רצועות בולינגר (Bollinger Bands) העליונה והתחתונה מתארות את המחיר ביחס לממוצע נע נבחר ולפיזור (סטיית תקן) בתקופה האחרונה. מחיר סגירה הקרוב לרצועה העליונה נחשב גבוה ביחס לאותו מדד ייחוס דינמי; מחיר סגירה הקרוב לרצועה התחתונה נחשב נמוך. אף אחד מהמיקומים הללו אינו מהווה הערכת שווי קבועה, תחזית או הסתברות להיפוך מגמת המחיר. מכיוון שחלון הייחוס נע, הרצועות עשויות להשתנות גם כאשר מחיר היום כמעט אינו משתנה. נגיעה ברצועה היא נתון שיש לפרש בהקשר של המגמה, תזמון הנרות (bars) והכלל הנבדק, ולא כהוראת קנייה או מכירה מוחלטת. הכללים המקוריים מזהירים במפורש כי נגיעה בלבד אינה מהווה איתות, וכי המחיר עשוי לנוע לאורך הרצועה (לצמוד אליה) במגמה חזקה. {source:johnBollingerBandsRules}

מבנה נפוץ עושה שימוש בממוצע נע פשוט (SMA) של 20 תקופות כרצועה האמצעית, ומציב את הרצועות החיצוניות במרחק של שתי סטיות תקן מעליה ומתחתיה. במונחים מתמטיים: Basis = MA(source, n), Upper = Basis + k × σ ו-Lower = Basis − k × σ, כאשר n הוא גודל החלון, k הוא המכפיל, ו-σ הוא הפיזור של מקור הנתונים הנבחר באותו חלון. הערכים המוכרים של 20 ו-2 הם ערכי ברירת מחדל, ולא הגדרות אוניברסליות. מקור הנתונים, סוג הבסיס, מסגרת הזמן, גודל החלון, המכפיל וכל היסט (offset) גרפי – כולם משפיעים על התצוגה בגרף. יש לוודא התאמה של קלטים אלה לפני השוואה בין שתי פלטפורמות או העתקת איתות (signal) לתוך סקריפט. {source:tradingViewBollingerBandsGuide}

הערך %B ממיר את מיקום המחיר הנוכחי לסקאלה הקשורה לרצועות הנוכחיות: %B = (Price − Lower) / (Upper − Lower). בערך 0, המחיר נמצא על הרצועה התחתונה; בערך 0.5, הוא נמצא בנקודת האמצע (כאשר הרצועות סימטריות סביב קו הבסיס); ובערך 1, הוא נמצא על הרצועה העליונה. ערך הנמוך מ-0 או הגבוה מ-1 מציין שהמחיר נמצא מחוץ למעטפת (envelope). זהו מיקום מנורמל, ולא אחוזון של תוצאות עתידיות. הרמות הנפוצות המוצגות, 0.2 ו-0.8, הן מוסכמות ייחוס; לכן, יש להגדיר בבירור אם הכלל שלך מתייחס למגע בתוך הנר (intrabar touch), לסגירת הנר, או לחצייה מאושרת. {source:tradingViewBollingerPercentB}

הערך BandWidth מבצע התאמת קנה מידה (rescaling) למרחק שבין הקווים החיצוניים ביחס לרצועה האמצעית: BandWidth = 100 × (Upper − Lower) / Basis. לרוב הוא מוצג כאחוז. כאשר קו הבסיס חיובי, ירידה בערך משמעותה שהמעטפת הצטמצמה ביחס לאותו בסיס; עלייה בפיזור (dispersion) בדרך כלל מרחיבה אותה. מרחק גולמי קטן וערך BandWidth נמוך אינם מתארים את אותו המצב ברמות מחיר שונות. גם המכנה משמעותי: אם הבסיס הוא אפס, היחס אינו מוגדר; במקרה של בסיס אפס או שלילי, נדרשת פרשנות נפרדת ולא השוואה אוטומטית של אחוזים. הערך BandWidth מודד דחיסה (compression), ולא את הגורם או הכיוון של תנועה עתידית. {source:tradingViewBollingerBandWidth}

השתמשו בסדרת נתונים היפותטית זו של חמישה שערי סגירה כדי לבחון את שני המדדים הנגזרים. שערי הסגירה הם 97, 99, 100, 101, and 103. הממוצע של חמשת הערכים הוא 100; בשימוש במוסכמת החילוק באוכלוסייה (population divisor) לצורך הדגמה זו, סטיית התקן היא sqrt((9 + 1 + 0 + 1 + 9) / 5) = 2. כאשר k = 2, הרצועות הן 104 and 96. במחיר 103, הערך הוא %B = (103 − 96) / (104 − 96) = 0.875, בעוד ש-BandWidth = 100 × 8 / 100 = 8%. מחיר של 105 יביא את %B לרמה של 1.125, מחוץ לרצועה העליונה; אין לכך משמעות של הסתברות של 112.5% ​​לתרחיש כלשהו. דוגמה חשבונית זו, המבוססת על חמש נקודות נתונים, אינה תואמת להגדרת ברירת המחדל של גרף המבוסס על 20 תקופות, והשוואה בין פלטפורמות מחייבת התאמה של המוסכמות הנוגעות לסטיית התקן ולבסיס החישוב.

<!-- learn:figure -->

תווית סחיטה זקוקה לחלון השוואה. קריאת רוחב פס של 8% יכולה להיות קרובה לשפל של שישה חודשים עבור מכשיר אחד וממוצעת עבור אחר, אפילו באותו טווח גרפים. TradingView מזהירה גם כן כי צרות תלויה הן במכשיר והן במסגרת הזמן, ומפנה את הקוראים להתנהגות רוחב פס ומחיר בעבר. בחרו את המבט לאחור, השתמשו בתצפיות שבוצעו והגדירו את הסף לפני בחינת התוצאות. לדוגמה, מחקר יכול לסמן קריאות מתחת לאחוזון ה-10 של המכשיר מעל 125 העמודות שבוצעו בעבר. זוהי הגדרה מחקרית אחת, לא ברירת מחדל רשמית או הבטחה שצמיחה חייבת לבוא בעקבותיה. {source:tradingViewBollingerBandWidth}

דחיסה אינה מציינת האם פריצה מאוחרת יותר תהיה כלפי מעלה או כלפי מטה. כלל מעשי יכול להפריד התראה מטריגר: ראשית סמנו תנאי רוחב נמוך שהוצהר מראש, לאחר מכן המתינו לאירוע מחיר ברור כמו סגירה שהושלמה מעבר לפס מוגדר, ולבסוף הגדירו מתי ניתן לשלוח פקודה. חלון 125 העמודות וסף האחוזון ה-10 לעיל הם קלט היפותטי בלבד. בדקו חלופות על נתונים קודמים מבלי לבחור את החלון לאחר שראו איזו מהן יצרה את הפריצה האטרקטיבית ביותר. סחיטה יכולה להימשך, ופרצה ראשונה יכולה להיכשל או להתהפך; ההגדרה לבדה אינה כניסה.

סגירה מחוץ לפס אינה אוטומטית מכירה בקניית יתר או קנייה במכר יתר. בתנועה מתמשכת, המחיר עשוי לגעת או להיסגר שוב ושוב מעבר לפס העליון בזמן שהמגמה נמשכת; תמונת המראה יכולה להתרחש מתחת לפס התחתון. הכללים של ג'ון בולינגר מתארים את הסגירות הללו כעקביות יותר בתחילה עם המשך מאשר היפוך, תוך שהם עדיין דורשים פרשנות נפרדת. אם כלל היפוך משתמש ב-%B, ציין את הראיות הנוספות המבדילות בין היפוך לבין הליכה בפס, כגון מסנן מגמה מוצהר מראש או מבנה מחירים מאוחר יותר. אין לספור מספר אינדיקטורים מתואמים כאישור עצמאי רק משום שיש להם שמות שונים. {source:johnBollingerBandsRules}

רשמו את המקור, סוג הבסיס, מבט לאחור, מכפיל, מסגרת זמן, סשן, התאמת מחיר, קיזוז, סף סחיטה, והאם הסרגל הנוכחי הושלם. אם האות משתמש בסגירה ובפס הנוכחי של הסרגל הנוכחי, הסגירה תורמת גם לממוצע המתגלגל ולפיזור. אם הגבול המיועד היה חייב להיות ידוע לפני שהסרגל התחיל, השווה במקום זאת לסרגל שהושלם קודם לכן; אלה כללים שונים. לאחר מכן ציין את טריגר ההזמנה, זמן הביצוע הבא הזמין, עצירה, גודל פוזיציה, טיפול בפער, עמלות והנחות החלקה באמצעות מחירים סחירים. תנאי גרף ומילוי מדומה או חי הם חלקים נפרדים של התהליך.

• ערוצי קלטנר: רצועות ATR, הקשר מגמה ופריצות
• פריצת ערוץ דונצ׳יאן: הגדרת האות בלי שימוש במידע עתידי
• אותות ADX: הפרידו בין עוצמת המגמה לכיוונה
• חלונות מתרחבים ומתגלגלים לאימות מודל Walk-Forward