מהי ספירלת שכר־מחירים? כיצד השכר והאינפלציה מזינים זה את זה

במשוב אפשרי, שינוי ראשוני בשכר או במחירים משפיע על החלטות הצד האחר. מחירים עולים יכולים להפחית את כוח הקנייה ולעודד דרישות שכר. אם עלות העבודה לכל יחידת תפוקה עולה, עסקים עשויים להעביר חלק מהעלות ללקוחות. אם השכר מגיב שוב למחירים והמחירים מגיבים לשכר, התהליך יכול לחזור.

כל שלב תלוי בתנאים. כוח מיקוח, פריון, שולי רווח, ביקוש, תחרות והיקף העברת העלויות משפיעים על התוצאה. לכן המונח “ספירלה” מתאר אינטראקציה מתמשכת לאורך זמן, ולא כלל אוטומטי. {source:imfWEO2022WageDynamics} {source:bisWagePriceSpiralBulletin2022}

שכר נומינלי הוא הסכום הכספי לפני התאמה למחירים. שכר ריאלי משווה את הסכום למדד מחירים מסוים ומקרב את כוח הקנייה. אם המחירים עולים מהר יותר מהשכר, השכר הריאלי יכול לרדת גם כשהסכום בתלוש גדל. עליית שכר מאוחרת יותר עשויה להחזיר חלק מכוח הקנייה שאבד, בלי להתחיל האצה חדשה.

השוו שכר ואינפלציה לאותה תקופה, וציינו איזה מדד מחירים בחרתם. המדריך על שכר נומינלי וריאלי מסביר את ההבדל בין סכום כספי לכוח קנייה. {source:imfWagePriceSpiralEvidence2022}

מדדי שכר שונים עונים על שאלות שונות. השכר הממוצע לשעה משקף שכר כספי ממוצע לשעה של העובדים הנכללים בסקר, והוא עשוי להשתנות גם כשהרכב המשרות או העובדים משתנה. מדד עלות התעסוקה האמריקאי (ECI) מודד את השינוי בעלות העבודה השעתית למעסיקים, כולל שכר והטבות. משקלות קבועים מסייעים לצמצם את השפעת השינויים בין מקצועות לענפים. זהו מדד אמריקאי בעל תחולה מוגדרת, לא הגדרה עולמית של שכר. {source:blsCesConcepts} {source:blsEmploymentCostIndex}

לפני השוואה, בדקו אם הסדרה מודדת שכר כספי או תגמול כולל, אילו עובדים וענפים נכללים בה, ואם מדובר בשינוי רבעוני או שנתי. סדרות שונות עשויות לנוע אחרת משום שהן מודדות דברים אחרים.

נניח שמדדי המחירים והשכר מתחילים שניהם ב־100. זעזוע חד־פעמי בעלות היבוא מעלה את מדד המחירים ל־104, בעוד מדד השכר נשאר 100. מדד השכר הריאלי הוא אז כ־96.15: ‏100 ÷ 104 × 100. אם בהמשך מדד השכר עולה ל־103, חלק מכוח הקנייה חוזר. בשלב זה, כל עוד מדד המחירים עומד על 104, מדד השכר הריאלי הוא כ־99.04: ‏103 ÷ 104 × 100. הוא עדיין נמוך מרמת הבסיס 100.

להמחשה בלבד, נניח שהפריון קבוע, שהעבודה היא 60% מהעלות הרלוונטית של העסק, וששליש בלבד מהעלייה בעלות העבודה מתגלגל למחיר. עליית שכר של 3% מוסיפה 3% × 60% = 1.8% לעלות הכוללת; שליש מכך, כלומר 0.6%, מתגלגל למחיר. מדד המחירים עובר מ־104 לכ־104.62: ‏104 × 1.006. זהו סבב העברה יחיד לפי הנחות מפושטות; אין בכך אומדן סיבתי או תחזית. אם אחר כך השכר והמחירים אינם מואצים שוב, מדובר בזעזוע ובהתאוששות, לא בספירלה מתמשכת. {source:imfWEO2022WageDynamics}

זעזועים חוזרים, ציפיות אינפלציה גבוהות לאורך זמן והתאמות תכופות של שכר ומחירים עשויים להאריך את האינטראקציה. הצמדה אוטומטית או בחינות שכר תכופות יכולות לקשור התאמות נוכחיות לאינפלציה קודמת. עסקים עשויים להעלות מחירים כדי לשמור על שולי רווח, ועובדים עשויים לדרוש פיצוי על ירידת השכר הריאלי. ניתוח של BIS שפורסם ב־2022 תיאר כיצד אינפלציה גבוהה ומתמשכת עשויה לשנות את אופן קביעת השכר והמחירים ולחזק את תפקידן של ציפיות ושל הצמדות ליוקר המחיה. זהו ניתוח מתוארך, לא הערכה של המצב כיום. {source:bisWagePriceSpiralBulletin2022}

הפריון חשוב גם הוא: תפוקה גבוהה יותר לשעת עבודה יכולה לאפשר שכר גבוה יותר בלי עלייה דומה בעלות לכל יחידת תפוקה. חשובים גם חלק העבודה בעלות, שולי הרווח והמידה שבה עסקים מעבירים עלויות למחירים. המדריך על עלות עבודה ליחידה ופריון מסביר את הקשר.

מחקר היסטורי דורש כלל מדיד, אך אין הגדרה אוניברסלית אחת. מסמך עבודה של קרן המטבע הבינלאומית מ־2022 הגדיר תקופה היסטורית שבה אינפלציית המחירים לצרכן האיצה והשכר הנומינלי עלה בלפחות שלושה מתוך ארבעה רבעונים רצופים. זו הייתה הגדרה תפעולית למחקר היסטורי רב־מדינתי, לא ההגדרה הרשמית היחידה או אמת מידה לכל המחקרים. {source:imfWagePriceSpiralEvidence2022}

פרק תחזית הכלכלה העולמית מ־2022 זיהה 22 תקופות היסטוריות שהיו דומות לתנאים שלאחר המגפה. בכל אחת מהן, לפחות בשלושה מארבעת הרבעונים הקודמים התקיימו ארבעה תנאים: האינפלציה עלתה, צמיחת השכר הנומינלי הייתה חיובית, השכר הריאלי ירד והאבטלה ירדה או נותרה יציבה. אלה היו תנאי בחירה לתקופות הדומות, ולא הגדרת הספירלה. הפרק הגדיר ספירלה בנפרד ככמה רבעונים שבהם אינפלציית השכר ואינפלציית המחירים מואצות בו־זמנית. בממוצע, התקופות הדומות לא הובילו להאצה מתמשכת בשכר ובמחירים. התוצאות תלויות במדינות, בתקופות ובמדדים; יש לקרוא אותן כמחקר מתוארך, לא כנתונים עדכניים. {source:imfWEO2022WageDynamics}

השכר עשוי לעלות כדי לפצות על אובדן כוח קנייה קודם, בזמן שהאינפלציה כבר נחלשת. שוק עבודה הדוק יותר או שיפור בפריון יכולים גם הם להעלות שכר. עסקים יכולים לספוג חלק מהעלויות בשולי הרווח או להעביר רק חלק קטן למחירים. עלייה בשכר לבדה אינה מראה את כיוון הסיבתיות או אם המחירים ימשיכו להאיץ.

מכתב כלכלי של הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו מ־2015 הדגיש שהקשר בטווח הקצר והבינוני בין שכר למחירים מורכב, ולכן נתוני שכר לבדם אינם תחזית מספקת לאינפלציה. מחקר IMF מ־2022 הזהיר גם הוא שאין לראות בהאצה בשכר הנומינלי לבדה סימן אוטומטי לתחילת ספירלה. אלה ממצאי מחקר מתוארכים, לא תחזית עדכנית. {source:frbsfWagesInflationForecast2015} {source:imfWagePriceSpiralEvidence2022}

כשנתקלים בטענה על ספירלה, שאלו: האם צמיחת השכר והמחירים מואצת בכמה תקופות או שמדובר בשינוי חד־פעמי? האם השכר הנומינלי משלים ירידה קודמת בשכר הריאלי? האם המדד מודד שכר כספי או תגמול כולל, והאם הרכב העובדים השתנה? מה קרה לפריון, לחלק העבודה בעלות, לשולי הרווח, לציפיות ולהצמדה?

בדקו גם את המדינה, הענף, המדד והתקופה. עקומת פיליפס מסייעת למסגר כמה קשרים בין שוק העבודה לאינפלציה, אך אינה הופכת עליית שכר לתחזית ודאית למחירים. להקשר נוסף, קראו על האינפלציה הכללית והליבה ועל שיעור האבטלה הטבעי ו־NAIRU. סדרה אחת אינה מוכיחה מעגל סיבתי מתמשך.